לפעמים כשאנחנו עושים פעולה מסוימת, ומקבלים עליה פידבק חיובי מהסביבה, בין אם זו מחמאה ובין אם זה פרס של ממש, פושטת בנו תחושה נפלאה, כאילו עשינו משהו נהדר. לתחושה הזו אחראי אזור אחד במוח שנקרא גרעין האקומבנס. גרעין האקומבנס פעיל (והוא מופעל על ידי הפרשה של החומר הכימי דופמין) כאשר אנחנו מבינים שמשהו שעשינו הוא משהו טוב, בצורה הזו אנחנו מבינים שההתנהגות שעשינו היא רצויה ולומדים לחזור עליה שוב ושוב. זה מנגנון חשוב מאד במוח, ותינוקות לומדים באמצעותו כיצד להתנהג כבר מגיל צעיר מאוד.
אלא שלגרעין האקומבנס יש גם צד רע. אם דבר שאינו טוב יצליח בצורה כזו או אחרת להפעיל את גרעין האקומבנס, אנחנו נלמד שאותו דבר “לא טוב” הוא בעצם כן דבר טוב, ונעשה אותו שוב ושוב. כך למשל כאשר אנחנו אוכלים אוכל מתוק מאוד, גרעין האקומבנס פועל בעוצמה, ולפעמים כל מה שבא לנו הוא להמשיך ולאכול את האוכל המתוק הזה עוד ועוד. ככה בעצם נוצרת התמכרות, ולא רק לאוכל. הסיבה שקל לנו כל כך להתמכר לסמים היא שרבים מהם מפעילים את גרעין האקומבנס ובעצם גורמים לנו לחשוב ששימוש בסמים זה דבר טוב בשבילנו. אנחנו חוזרים על הפעולה שוב ושוב, ובלי שנשים לב, אנחנו מכורים.
אבל האם אפשר להתמכר למוסיקה? מחקר מאוד יוצא דופן שפורסם הסופ”ש מראה שכן.
קבוצת חוקרים מיפן השמיעה לעכברים את להיט הניינטיז “MMMbop” של להקת הנסון (בחירה מעניינת, אין ספק שמדובר בשיר שיכול להתקע שעות בראש), ובכל פעם שהשיר הושמע, העכברים קיבלו גירוי חשמלי לגרעין האקומבנס. בשלב מסוים החוקרים העבירו את זכות השליטה לעכברים, והציבו בכלוב שלהם כפתור שלחיצה שלו גורמת להשמעת השיר. העכברים למדו את הסיפור מהר מאוד, והבינו שלחיצה על הכפתור והשמעה של השיר עושה להם טוב. במשך ימים שלמים, כך לפי המאמר, השיר הממכר הושמע בכלוב בלי הפסקה. בכל פעם שהשיר נגמר, העכבר רץ מיד אל הכפתור והפעיל אותו שוב, גם אם הוא היה באמצע אוכל, או משחק עם עכבר אחר.
בשלב הבא עשו החוקרים דבר מעניין. הם החליפו את השיר שמושמע בעת לחיצת הכפתור לשיר אחר (“love and marriage” של פרנק סינטרה), ואז קרה דבר מפתיע. מהרגע שהעכברים הבינו שהשיר התחלף, הם הפסיקו ללחוץ על הכפתור, והתחילו להפגין סימנים של “קריז” שאופייניים לעכברים על קוקאין שלא מקבלים את הסם שלהם יותר. זה מלמד אותנו שההתמכרות הזו הייתה ספציפית ביותר: העכברים התמכרו אך ורק לשיר MMMbop ולא לשום שיר אחר. מדהים!
אין ספק שמדובר במחקר לא שגרתי, ולפי התגובות של הקהילה עד כה, יש שרואים בו מועמד לפרס איג נובל. אך בעצם המחקר ההזוי הזה יכול ללמד אותנו לא מעט על מנגנוני ההתמכרות שלנו במוח, ואולי אפילו לעזור לנו לטפל בהמוני המכורים לסמים, דבר שהפך במאה האחרונה לבעייה גלובלית.
הפוסט נכתב כמתיחה לרגל 1 באפריל! אך על אף שהניסוי לא קרה – יש בפוסט לא מעט מסקנות מעניינות: קראו עוד כאן
וזה השיר שאליו התמכרו העכברים. האם תצליחו להתמכר אליו גם אתם?