כולכם בטח מכירים את זה. החורף מגיע, וחטפתם משהו, אולי זו שפעת, ואולי איזשהו חיידק או נגיף אחר. ופתאום כל מה שבא לכם לעשות זה רק לשכב במיטה ולא לצאת ממנה. אתם אוכלים פחות, שותים פחות, ישנים יותר, ומאבדים רצון לצאת החוצה, לעשות דברים, וגם לבוא במגע עם אנשים וליצור אינטרקציות חברתיות. התופעה הזו לא קיימת רק אצלנו, מי שיש לו חיית מחמד כמו כלבים או חתולים יודע להגיד שכשהם חולים, הם מתנהגים בצורה דומה. אבל מה גורם לכל זה? האשמה בכך, באופן קצת מפתיע, מוטלת על מערכת החיסון שלכם!
תאי מערכת החיסון מפרישים חלבונים מיוחדים הידועים בשם “ציטוקינים”. הציטוקינים משמשים את מערכת החיסון להעביר מידע בין תאים ולגייס תגבורת כדי להתמודד עם מיקרובים ופולשים. אלא שמסתבר שהציטוקינים לא נשלחים רק “לשימוש משרדי” בתוך מערכת החיסון, אלא חלקם מיועדים לצאת החוצה, אל המוח. מערכת החיסון מסוגלת להפריש ציטוקין בשם IL-1, אשר נקלט בעצבים ששולח המוח אל האיברים הפנימיים בגוף (עצב הואגוס). קליטת הציטוקין הזה היא זו שמפעילה את אותה “התנהגות חולי” שכוללת את כל הסימפטומים שמופיעים למעלה, מחוסר רצון לנוע ועד אובדן תאבון. מחקרים מראים כי כאשר פוגעים ב-IL-1 בעכברים חולים, במקום להתנהג “כמו חולים” הם דווקא חוזרים להיות פעילים וחברתיים.
יש הרבה מאוד הגיון מאחורי התנהגות החולי ש-IL-1 מעודד. אם נשאר במקום אחד, מוגן ונעים, ניתן למערכת החיסון שלנו את התנאים המיטביים להלחם במחלה, ולא נבזבז משאבים יקרים על תהליכים אחרים. כמו כן, אם נרצה פחות לצאת החוצה ולפגוש אנשים, יהיה פחות סיכוי שנעביר את המיקרובים שנכנסו אלינו הלאה ונדביק גם בני אדם אחרים.
על אף שהתנהגות חולי היא התנהגות נורמלית במקרה של נגיף חולף, היא מזכירה במעט הפרעה אחרת שמהווה אתגר של ממש בעולם מדעי המוח: דיכאון. כמו התנהגות חולי, גם התנהגות דיכאונית מאופיינת בפסיביות, העדפה להסתגר בבית, להישאר במיטה ולא לפגוש בני אדם. הייתכן שיש קשר בין השניים?
בשנים האחרונות מדענים גילו שורה של תופעות חיסוניות שמופיעות גם בדיכאון: החל מיצירת דלקות, ועד לעלייה בהפרשת ציטוקינים בזמן תגובה דיכאונית. באופן מעניין, מסתבר שכמה מהתרופות החשובות כיום לטיפול בדיכאון, כגון מעכבי ה-SSRI, מדכאות במידה מסוימת את פעילות מערכת החיסון, למשל על ידי הקטנה והפחתת התגובה הדלקתית. ייתכן שבצורה הזו הן משנות את האותות שמערכת החיסון שולחת למוח, ומשבשות את התגובה הדיכאונית שמתרחשת במוח בעקבותם. כיום, מנסים מדענים לפתח טיפולים חדשים לדיכאון תוך התייחסות למערכת החיסון, וייתכן שהממצאים החדשים האלה משאירים לנו הרבה מקום לאופטימיות.
הפוסט פורסם גם כמאמר ב”וואלה”