שיתוק שינה היא תופעה שנשמעת כאילו הומצאה במחלקת סרטי האימה בהוליווד: אתם מתעוררים בבוקר ומגלים שאתם לא יכולים לזוז, משותקים לחלוטין. אתם מרגישים את החרדה מציפה אתכם ומתקשים לנשום, ולא סתם, מסתבר ששד מפחיד ונורא יושב לכם על החזה ומביט בכם במבט מאיים.
זה אכן תיאור מלחיץ, וניתן לפרק אותו לשתי תופעות: האחת המרכזית היא שיתוק של השרירים הרצוניים שלנו, שמתבטא בחוסר יכולת לזוז. כמו כן, לעיתים בשיתוק שינה מופיעות גם הזיות וחזיונות שווא. חלקם רואים מראות, שומעים קולות ולפעמים אף מרגישים פיזית דברים שאינם אמיתיים, וברוב המוחלט של המקרים, מדובר על חזיונות שמעצימים את תחושת הפחד.
השיתוק עצמו, תאמינו או לא, מתרחש אצל כולנו, באופן קבוע, בכל לילה. במהלך שלב ה-REM שבשינה שלנו, שבו אנחנו חולמים את החלומות המורכבים, השרירים שבגוף שלנו רפויים לחלוטין. המוח מפריש חומרים מעכבים שעוצרים את הפעילות של תאי העצב ששולטים על השרירים, וכתוצאה מכך אף שריר לא פעיל. יש לכך חשיבות גדולה, משום שכשאנחנו חולמים שאנחנו זזים, האזורים במוח שאחראים על עיבוד תנועה פעילים, לכן אם השיתוק לא יתבצע, אנחנו “נשחק את החלומות שלנו” ונזוז כל הזמן מתוך שינה.
כשאנחנו מתעוררים, השיתוק מפסיק ואנחנו יכולים להזיז את שרירי הגוף. אבל אצל הסובלים משיתוק שינה המנגנון הזה נפגע, ולכן הם יכולים להתעורר, בעוד שהשרירים שלהם עדיין נשארים משותקים, ולכן הם פתאום לא יכולים לזוז. השיתוק כמובן לא נמשך לנצח, אלא בדרך כלל בין כמה שניות לכמה דקות, עד שהמוח משחרר גם את השרירים וניתן לזוז.
קשה לקבוע מה השכיחות של התופעה, משום שיש כאלה שחוו אותה מספר פעמים בודדות ויש כאלה שסובלים ממנה כמעט כל לילה. נראה שכ-7.6% מהאוכלוסיה חוו לפחות פעם אחת בחייהם שיתוק שינה. מבין אלה שמאובחנים עם איזשהי הפרעה פסיכיאטרית, בפרט חרדה והפרעה פוסט טראומטית, הסיכויים קופצים ל-31%, אבל לא רק הם נמצאים בסיכון, אלא גם אוכלוסייה מפתיעה מעט: סטודנטים, שמבניהם 28% חוו שיתוק שינה. שיתוק שינה הוא גם אחד הסימפטומים הנפוצים של נרקולפסיה, שבה מרכיבים מתוך השינה מופיעים באופן לא טבעי בזמן הערות.
וזה מביא אותנו לגורמים לתופעה, שעדיין נמצאים במחקר. יש לה בסיס תורשתי מסוים, כך שאם אחד מהוריכם סבל משיתוק שינה, הסיכוי שלכם לחוות זאת גבוה יותר. אבל לא כל המקרים תורשתיים, יש עוד מגוון גורמי סיכון כמו לחץ דם גבוה, כאב כרוני ואפילו ציון נמוך במבחן IQ (כמובן שאף אחד מהם לא מסביר את התופעה לבד, כך שאם אתם סובלים משיתוק שינה, זה לא אומר שאתם לא אינטליגנטים). אבל בכל זאת יש גורם אחד משמעותי שחוזר שוב ושוב: איכות השינה. אנשים שישנים מעט שעות, סובלים מנדודי שינה או משינה פחות איכותית נמצאים בסיכון גבוה יותר לשיתוק שינה. ואולי בגלל זה התופעה נפוצה כל כך אצל סטודנטים, שהלחץ ושעות השינה המעטות יכולים לעשות את שלהם.
אנחנו עדיין לא מבינים מה בדיוק קורה במוח שגורם לשיתוק ושינה, ולכן אין לה גם תרופה. טיפול פסיכולוגי בשיטת CBT נבחן כיום להפרעה זו, אבל עדיין אין מחקר מספיק סיסטמטי שיראה שהשיטה בוודאות יעילה. עד אז, הטיפים היחידיים שניתן לתת למי שסובל משיתוק שינה הם בעיקר לעשות מה שאפשר כדי לשפר את איכות השינה, ללכת לישון באותו הזמן מדי יום, לישון כמות שעות מספקת, להפחית לחץ עד כמה שניתן, ואפילו להמנע משינה על הגב, משום שמסתבר שגם היא מעלה את הסיכוי של הופעת שיתוק שינה.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, מייקל קניגס ושרה עטיה, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
היצירה “הסיוט” מאת John Henry Fuseli