אתמול ציינו את צום גדליה, ובשבוע הבא יחול יום הכיפורים. לצומות הללו יש חשיבות דתית גדולה, אולם רבים תוהים לעצמם האם ייתכן שהם גם טובים לבריאות, ועל כך נדבר הפעם.
ראשית, חשוב לציין שאדם בריא שצם יממה לא מסכן את עצמו. לכולנו יש פרקים של שעות רבות של אי אכילה, למשל בעת שינת לילה ארוכה, או בעת מחלה שמורידה את התאבון. מי שבעייתי בצומות הוא המוח שלנו, שהוא זללן האנרגיה של הגוף, הוא צורך כרבע מחילוף החומרים בגוף ובניגוד לשאר תאי הגוף, תאי העצב צורכים אנרגיה רק באמצעות פחמימות. עם זאת, לגוף יש מאגרי סוכר פנימיים, וגם כאשר הם נגמרים הוא יודע לייצר גלוקוז בתהליך שהוא מעט בזבזני, אך בטווח הקצר הוא מספק את הסחורה.
צום ארוך יותר עלול לפגוע בשורה של תהליכים במוח. סרוטונין, שמוכר בתור ה”חומר הכימי שאחראי על מצב הרוח” במוח, מופרש בין היתר כשאנחנו אוכלים. בעת צום ממושך יש ירידה בכמות הסרוטונין מה שעלול להוביל לדכאון, חרדות, לחץ וניתוק חברתי. בנוסף, מנגנונים מוחיים שונים, כמו השעון הביולוגי, תלויים במחזורי האכילה שלנו ויכולים להשתבש בעת צום ארוך. ממצאים הראו שגם התפקוד הנוירו-מוטורי נפגע, וידוע למשל שבחודש הרמדאן יש עלייה בכמות תאונות הדרכים במדינות מוסלמיות.
אדם מסוגל לשרוד ללא אוכל כחודש. גם כשמאגרי הסוכר בגוף נגמרים, הגוף מייצר גופיפי קטון מהשומנים שבגוף, והמוח ניזון מהם, אך כאשר אלה נגמרים צריך לעבור לחלבונים, בשלב הזה מערכת החיסון כל כך חלשה ולא מסוגלת להתמודד עם פולשים, שהסוף יכול להגיע בכל רגע.
ישנם כאלה הטוענים שהם יכולים לחיות ללא צורך במזון, אולם אף אחד מהם לא הצליח להוכיח את הטענה שלו לאורך זמן. “גורו” כזו שהמקרה שלה מפורסם במיוחד היא ג’סמוהין האוסטרלית. עם זאת, כאשר תוכנית טלוויזיה עקבה אחריה בזמן צום, ראו שגם היא החלה להתייבש, לחץ הדם שלה עלה, וכעבור מספר ימים הצוות הרפואי של התוכנית עצר את הצילומים מחשש לבריאותה. היא זכתה במספר פרסים של ספקנים שצחקו עליה, ובראש ובראשונה בפרס איג נובל לספרות.
אחת האמירות הנפוצות לגבי צום היא שהוא “מנקה את הגוף מרעלים”. לזה, אפשר לומר בפה מלא, אין כלל שחר. הגוף שלנו יודע לנקות את עצמו מרעלים בצורה מאוד מאוד טובה, יש לנו מערכות ניקוי פסולת מוצלחות מאוד כמו הכליות והכבד שאצל אנשים בריאים מתפקדות מצוין ולא צריכות שום עזרה בניקוי הגוף מרעלים. אין שום הוכחה שצום כלשהו מסוגל לעזור במקרים של פגיעה בתפקוד המערכות האלה. כך שאם מישהו מציע לכם “ניקוי רעלים”, זה אמנם נשמע טוב ויכול למכור נהדר, אבל זכרו תמיד שהגוף שלכם מסוגל לנקות רעלים מצוין לבד.
אך מה לגבי דיאטות שמשלבות בין ימי צום לבין ימי אכילה? האם לכך יש יתרונות בריאותיים? ובכן, קשה קצת להגיד. יש כל כך הרבה דיאטות עם שוני בין אחת לשניה ואין המון מחקרים קליניים מבוקרים שבחנו אותן בבני אדם. מחקרים בבעלי חיים כן מעידים על כך שדיאטות כאלה יכולות להפחית סיכון למחלות דם ולב, ויש שטוענים שגם להפחית את הזדקנות הגוף. עם זאת, יש עוד מחקר רב לעשות בתחום, ובכל מקרה לא מומלץ להכנס לדיאטה כזו ללא ליווי של אנשי מקצוע כמו תזונאים ורופאים.
בנימה זו, אאחל צום מועיל לכל הצמים, וחתימה טובה לכולכם.
תל אביב ביום כיפור (צילום: תומר אפלבאום)
צום יום כיפור: חוקי הפורמט (מתוך “הפרלמנט”)