האם הניאנדרתלים היו קניבלים?

האדם הניאנדרתלי ישב באירופה, מערב אסיה והלבנט במשך רבבות שנים עד שנכחד לפני כ-30 אלף שנים. הניאנדרתלים הם קרובי משפחתנו, יש להם מוח בגודל דומה לשלנו, שרידים שמעידים על קוגניציה מורכבת, והם אפילו הזדווגו עם אבות אבותיהם של האדם המודרני והורישו לרובנו את הדנ"א שלהם. מסיבה זו, אנחנו סקרנים מאוד ללמוד על אורח חייהם. אבל ממצאים חדשים מלמדים אותנו על צד אחר שאולי נשמע אפל לחלקנו: נראה שהיו ניאנדרתלים שעסקו בקניבליזם.

צריך לדייק: ארכיאולוגיה לא יכולה לראות "כוונה", אבל היא יכולה לזהות דפוסי טיפול בגופה. כשעל עצמות מופיעים סימני חיתוך, פירוק ושבירה שמוכרים לנו מטיפול בבעלי חיים שנאכלו, וכששרידי האדם מושלכים לצד שאריות מזון אחרות, ההסבר של אכילה הופך משמעותי יותר.

חוקרים החלו לחשוד בכך כבר בסוף שנות ה-90. מחקר שפורסם ב-1999 תיאר אתר בצרפת שתוארך ללפני כ-100 אלף שנה, שבו נמצאו עצמות ניאנדרתלים עם סימנים לפירוק מכוון. על חלק מן העצמות נמצאו חתכים המתיישבים עם הסרת שרירים ורקמות רכות, ועל אחרות זוהו שברים שמטרתם כנראה להגיע למח העצם – החומר השומני שבתוך העצם, מקור אנרגיה חשוב בסביבה דלה.

אבל האתר שמרכז את הדיון בשנים האחרונות נמצא בגויאה (Goyet) שבבלגיה. זהו אתר שנחפר כבר מאמצע המאה ה-19, ובו זוהו שרידים של ניאנדרתלים שחיו לפני כ-40 אלף עד 45 אלף שנה. מיקומו הופך אותו לאחד האתרים הצפוניים יחסית מתקופה מאוחרת בקיום הניאנדרתלים, ולכן הוא חשוב גם להבנת תפוצתם בסוף הדרך.

ב-2016 פרסמה קבוצת חוקרים ניתוח של שרידים מן האתר, ובתוכם 99 עצמות שעל חלקן נמצאו סימנים ברורים לחיתוך ולהסרת שרירים, לצד שברים שמזכירים פתיחה מכוונת של עצמות כדי להגיע למח העצם. החוקרים תיארו גם סימנים שעשויים להתיישב עם הפשטת עור. פרט חריג במיוחד הוא שחלק מן העצמות האנושיות שימשו ככלי עבודה – עצם שנאחזה והוכתה בכלי אבן כדי לעצב אותו, כלומר ניצול הגוף לא רק כמזון אלא גם כחומר גלם טכני. השרידים הושלכו לאותו מקום שבו הושלכו גם שאריות של בעלי חיים שנאכלו, והחיות עברו טיפול דומה. הדמיון בין הדפוסים מחזק את ההשערה שמדובר בבני אדם ששימשו למזון, לא בטקס קבורה.

מחקר שפורסם לאחרונה הצליח להתקדם עוד שלב, באמצעות הפקת דנ"א משישה מן הפרטים שנמצאו באתר – ארבעה בוגרים ושני ילדים. לפי הניתוח הגנטי, ארבעת הבוגרים היו נשים, ושני הילדים היו בנים. החוקרים הוסיפו נתונים על מבנה העצמות, והציעו שהנשים היו קטנות יחסית, סביב כ-1.5 מטר, ושצפיפות העצם שלהן הייתה נמוכה יותר, דבר שעשוי לרמוז על פגיעות גופנית או על מצב פיזיולוגי שאינו אופטימלי. מכאן הם העלו פרשנות זהירה: ייתכן שהקורבנות היו "נוחים" יותר להשתלטות, ולכן נבחרו.

גם כאן חשוב לעצור לפני מסקנה גדולה מדי. הדנ"א מצביע על כך שהנשים לא השתייכו לאותה שושלת משפחתית, ובמובן הזה לא מדובר בקבוצה אחת של קרובות משפחה. החוקרים אף הציעו שהן לא היו חלק מן הקבוצה המקומית, אלא הגיעו מרחוק. אבל מן הנתונים לבדם לא ניתן להסיק בוודאות כיצד הגיעו לשם, אם מדובר בשבויות, בפליטים, בחילופי קבוצות או במפגש אחר שהסתיים באלימות.

השאלה הגדולה נשארת פתוחה: האם קניבליזם היה תופעה רווחת בקרב ניאנדרתלים או אירוע קיצוני ושולי. ידוע שבחלק מהמקרים הם קברו את מתיהם, ולעיתים אף סידרו את הגוף בתנוחה שמרמזת על טיפול מכוון. לכן לא נכון להפוך את גויאה ל"דיוקן" של ניאנדרתלים כולם. ובכל זאת, הממצא מאלץ אותנו להחזיק תמונה מורכבת יותר של בני דודינו: יצורים עם יכולת תכנון ויצירה, שמסוגלים גם לאלימות אינסטרומנטלית קרה, כשנסיבות מסוימות דוחפות לשם.

הסבר אחד לא יכסה את כל המקרים. ייתכן שחלק מן האירועים נבעו מרעב ומצוקה סביבתית, אחרים מעימותים טריטוריאליים, ואחרים ממנגנונים חברתיים שאבדו לנו. מה שבטוח הוא שהשאלה "למה" נשארת פתוחה, והכנות האינטלקטואלית מחייבת להשאיר אותה פתוחה – בלי להקהות את העוקץ של מה שהעצמות בכל זאת מספרות.

אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, יובל שער, בני גויכמן, רועי וקראט ותמר כהן, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן