בשבוע האחרון הרשת געשה סביב השאלה האם מחלימים מקורונה מוגנים יותר מהמחלה מאשר מחוסנים. במקום להסתכל על רמת האדם הבודד, בואו נסתכל על רמת האוכלוסיה. נשווה בין שתי אוכלוסיות, האחת שהרוב המוחלט בה התחסנו, והשניה שהרוב המוחלט בה נדבקו.
האחת, העיר מנאוס שבברזיל, שבסוף 2020 יותר מ-75% מהאוכלוסיה בה נדבקו כבר בקורונה. האם זה הוביל לחסינות עדר ולחיסול הקורונה? ובכן, לצערנו לא. גל חדש תקף את מנאוס בתחילת 2021, עם כמעט 1500 מתים מקורונה בחודש, המצב שם היה קטסטרופלי לחלוטין.
באותה התקופה, בישראל, למעלה מחמישה מליון בני אדם התחסנו נגד הקורונה, ומאז, תפוצת הנגיף ירדה פלאים, ומעשרת אלפים נדבקים ביום, ירדנו למקרים בודדים תוך כשלושה חודשים.
כיום במנאוס, אגב, המצב השתפר, מאז שהחלו לחסן בעיר כמות המקרים ירדה משמעותית. מנאוס היא רק דוגמה אחת. היו לא מעט קהילות ברחבי העולם שעברו הדבקה המונית במהלך הקורונה, ובכל זאת, לא נצפתה באף אחת חסינות עדר.
אז אם אנחנו רוצים למגר את הנגיף, מה כדאי, להדביק את כל האוכלוסיה, או להתחסן? זהו אמנם לא מחקר מדעי מבוקר, אבל אלה שני מקרים שבהחלט יכולים ללמד אותנו לא מעט.
מבט מלמעלה על בית קברות שהוכשר במנאוס למתי הקורונה
צילום: מיכאל דנטס, AFP