תחושת כוח וביטחון עצמי הן יכולות מאוד מאוד חשובות, גם בעולם המודרני. רבים משקיעים הרבה זמן והמון משאבים, כולל כלכליים, כדי למצוא דרכים לחוש יותר ביטחון עצמי. כולנו היינו שמחים לשמוע על דרך פשוטה שיכולה לתת לנו תחושת כוח בלי הרבה מאמץ, והיום נספר על עלייתה ונפילתה של שיטה שהדהימה את העולם בעשור האחרון, עד שהמציאות טפחה על פניה. הכירו את תנוחות הכוח, או באנגלית “Power poses”, תנוחות מסוימות שעמידה או הימצאות בהן אמורה לגרום לכם לשדר יותר כוח וביטחון עצמי.
יש לא מעט סיבות לחשוב שזה עובד, צ’ארלס דארווין שם לב כבר במאה ה-19 לקשר שבין שפת הגוף שלנו לבין התחושה הפנימית שלנו. קופים שנמצאים בעמדת כוח נוטים להפגין אותה בתנוחותיהם. גם בני אדם, הן ילדים והן בוגרים, שנהנים מדומיננטיות חברתית, הולכים זקוף יותר מאלה שלא, ונבדקים שמקבלים ציון גבוה במבחן, מעין “טפיחה על האגו”, זוקפים את קומתם.
אם כן, תחושת כוח בהחלט מתבטאת בתנוחות זקופות, אבל האם התנוחות עצמן יכולות להעלות את הביטחון העצמי שלנו? ובכן, ב-2010 התפרסם מחקר מפתיע במיוחד. החוקרים גרמו לקבוצת נבדקים לעמוד בתנוחות פרושות ופתוחות המשדרות כוח (למשל: עומדים כשידיהם פרושות או יושבים עם רגליים על השולחן), בעוד שקבוצה אחרת הושמה בתנוחות מכונסות, שמשדרות חוסר כוח. התברר להם שאלה שעמדו או ישבו כמה דקות בתנוחת כוח הפגינו יותר ביטחון עצמי.
השינוי אפילו נצפה ברמה ההורמונלית, כשרמת הסטסטוסטרון שלהם, שמזוהה עם דומיננטיות חברתית, עלתה, ורמת הקורטיזול, שמזוהה עם לחץ וגם עם חוויות של חולשה וכניעה, ירדה. במחקר המשך החוקרים גם הראו שנבדקים שעומדים בתנוחות כוח מתפקדים אחר כך טוב יותר בראיונות עבודה, ועושים רושם טוב יותר על המראיינים.
המחקר כמובן עשה רעש, אבל לא רק בקהילה המדעית. ד”ר איימי קאדי, אחת החוקרות, הציגה את ממצאיה בהרצאת TED שזכתה מיד לפופולריות אדירה. אפילו היום, למרות שעבר עשור שלם, ההרצאה הזו נמצאת במקום השני במדד הצפיות מבין כל הרצאות ה-TED שהוקלטו אי פעם! גם אני, שהייתי אז סטודנט צעיר לתואר ראשון, נשבתי בקסמי תנוחות הכוח וכתבתי עבודה סמינריונית בנושא.
מכאן ההצלחה התפשטה כמו אש בשדה קוצים, ספרים, קורסים וסדנאות הבטיחו לקהל נוסחת קסם: עמדו כמה דקות בתנוחת כוח, וראו כיצד הבטחון העצמי שלכם עולה. קאדי עצמה הפכה לגורו של תנוחות כוח, זכתה במגוון פרסים וקיבלה משרה יוקרתית באוניברסיטת הרווארד. נראה היה שעתידתן של תנוחות הכוח ורוד, אבל אז קרה דבר שמתרחש פעמים רבות בקהילה המדעית.
ההתעניינות האדירה בתנוחות כוח הובילה חוקרים רבים לנסות לבחון את התופעה בעצמם. כמה וכמה מחקרים ניסו לשחזר את תוצאותיהם של קאדי ועמיתיה, הפעם על הרבה יותר נבדקים. בחלק מהמחקרים הדבר היחיד שנמצא הוא שנבדקים שהושמו בתנוחות כוח אכן דיווחו כי הם מרגישים בטחון עצמי רב יותר, אבל לא נמצא שום הבדל בהתנהגות שלהם, או ברמות ההורמונים. במחקרים אחרים לא נמצא שום הבדל כלל, אפילו לא בתחושה האישית של הבטחון העצמי.
למעשה, המחקרים לא הצליחו לשחזר את המחקר המקורי, ולא הצליחו להגיע לאותן תוצאות. וכאשר דבר כזה קורה, האמינות של המחקר יורדת. תנוחות הכוח ספגו עוד מכה קשה לאחר שפרופ’ דנה קרני, שותפתה של קאדי למחקרי תנוחת הכוח המקוריים, פרסמה הצהרה שהיא אינה מאמינה עוד שלתנוחות כוח יש אפקט אמיתי, אינה חוקרת את הנושא, לא מלמדת עליו, והיא ממליצה לחוקרים שלא לעסוק בנושא הזה יותר.
עם זאת, לתנוחות הכוח יש עדיין קהל מאמינים רחב. ראשית משום שלא כל מה שקורה בקהילה המדעית מחלחל לציבור, אבל גם משום שקאדי עצמה ממשיכה להגן על ממצאיה ולהאמין בהם. היא נשענת על כך שמחקרים רבים כן הראו שתנוחות כוח מעלות את תחושת הבטחון העצמי, מכאן שיש להם, לטענתה, עדיין תפקיד משמעותי בדרך להשגת בטחון עצמי ותחושת כוח.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, מייקל קניגס ושרה עטיה, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
ד”ר אמי קאדי מדגימה תנוחת כח יחד עם וונדר וומן
צילום: Eric (HASH) Hershman
ההרצאה של קאדי ב-TED. השנייה הכי נצפית אי פעם.