גידול סרטני מתפתח כאשר אחד מתאי הגוף "משתגע" בעקבות מוטציות, ובמקום לבצע את תפקידו הוא מתחלק ללא הכרה. הגידול שנוצר זקוק לאנרגיה כדי להמשיך ולהתחלק; כיוון שהוא אינו איבר טבעי בגוף, הוא לא מקבל אספקת דם שוטפת. לאורך השנים התגלו מגוון דרכים שבהן גידולים משיגים לעצמם אנרגיה, אבל מחקרים מהשנים האחרונות הפנו את האצבע לעבר חשודים מעניינים מאוד: הנוירונים, או בעברית: תאי העצב.
כמעט כל איבר בגוף מכיל עצבים, שדרכם המוח מבקר את פעילותו ומקבל ממנו מידע. לכן, ניתן לשער שגם בסביבת הגידול יימצאו קצוות עצב, ומסתבר שלא רק שזה המצב, אלא שהם גם עוזרים לסרטן לשגשג.
החוקר גוסטבו אז'אלה מאוניברסיטת טקסס ועמיתיו פרסמו ב-2017 מחקר מעניין, במסגרתו הם הזריקו בוטוקס לגידולי ערמונית שהתגלו בעכברים. בוטוקס הוא שמו המסחרי של רעלן הפוגע בפעילותם של תאי עצב, ובאופן מעניין בניסוי שביצעו החוקרים הזרקתו הרגה את התאים הסרטניים, וגרמה לגידול להתכווץ. בעקבות זאת, החוקרים חזרו על הניסוי – הפעם בבני אדם. הם הזריקו לצד אחד של הגידול בוטוקס ולצד השני תמיסת ביקורת, וההבדל היה משמעותי. הסתבר שכשהעצבים נפגעים – הגידול הסרטני מתכווץ.
מאז נערכו מחקרים נוספים שהראו קשר בין נוכחות ופעילות עצבים לבין שגשוג של הגידול הסרטני. כך למשל, מחקר שהתמקד בסרטן שד הראה כי ככל שסביבת הגידול מכילה עצבים בצפיפות גבוהה יותר, כך נצפה לראות מחלה חמורה יותר. מחקרים הראו גם שגידולים סרטניים יכולים למשוך אליהם קצוות עצבים, ואף לעודד יצירת תאי עצב חדשים, תהליך שלא מתרחש במוח באופן נרחב.
אבל מדוע תאי סרטן אוהבים כל כך את העצבים שלנו? את התשובה לכל זה הצליח, ככל הנראה, לגלות מחקר מיוחד במינו שהתפרסם ב־2025. גם מאחוריו עומד אז'אלה, שהתחיל את כדור השלג בסוף העשור הקודם. הוא מצא מבנים זעירים דמויי גשר בין העצבים לגידולים, שיכולים להעיד על כך שעובר משהו בין הנוירונים לתאים הסרטניים.
בהתחשב בכמות האנרגיה העצומה שגידולים זקוקים לה, אז'אלה ועמיתיו האמינו שמה שעובר באותם מבנים היא מיטוכונדריה. המיטוכונדריה היא אברון המשמש כמעין תחנת כוח של התאים, ומסוגלת להפיק עבורם את מטבעות האנרגיה שנדרשים להם. בתאים סרטניים רבים המיטוכונדריה פגומה, והם מפיקים אנרגיה בעיקר בדרכים אחרות. עם זאת, לאחרונה החלו להופיע עדויות לשימוש במיטוכונדריה גם בתאים סרטניים, והחוקרים רצו לבדוק אם התהליך הזה קשור לעצבים.
המחקר עקב אחר מיטוכונדריות של נוירונים בעכברים ובדגימות שנלקחו מבני אדם, ואיתר אותן בגידולים סרטניים. בשלב המורכב יותר, החוקרים גידלו יחד תאי עצב ותאים סרטניים והזריקו אותם לתוך שכבת השומן בחיות מעבדה. נראה שבגידול המקורי שנוצר בשכבת השומן רק חמישה אחוזים מהתאים הסרטניים הכילו את המיטוכונדריות, אולם כשהתפתחו גרורות – כתוצאה מתאים סרטניים שנדדו למוח – כמעט מחצית מהתאים הכילו את המיטוכונדריות של הנוירונים. הממצא הזה עשוי להעיד על כך שקבלת המיטוכונדריות מתאי העצב היא משמעותית ליצירת גרורות.
המנגנון שהתגלה כאן הוא מרתק: תאים סרטניים יכולים לנצל תאי עצב כדי לשגשג. מדוע דווקא התאים האלו? את זה אנחנו עדיין לא מבינים, אם כי החוקרים הצליחו להראות שעם תאים אחרים התופעה, אם היא קיימת, הרבה פחות יעילה. אך כשמבינים את האופן שבו המנגנון עובד, אפשר לחשוב על כיווני טיפול חדשים לסרטן, שיכללו פגיעה בעצבים שבסביבת הגידול במטרה לגרום לו לגווע ברעב ולהתכווץ. האם אנו עתידים לראות טיפולים כאלה בקרוב? ימים יגידו.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, יובל שער, בני גויכמן, רועי וקראט ותמר כהן, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
הצטרפו לרשימת התפוצה של הבלוג וקבלו את התכנים ישירות למייל
גידול סרטני בשד (מקור: ויקיפדיה, מטעם ה-NIH)
מרתק ביותר!
שאלה בענין אחר: אני מנחה סדנת טעימת שמן זית. אשמח לדעת ולקבל הסבר הסבר בגובה העיניים לקשר הישיר בין ריח למוח בהשוואה לחושים אחרים? או טקסט קל.
תודה. יעל.
בשביל לבקש פוסטים כדאי להצטרף לפטריאון 🙂 אבל עד אז, הנה כל מה שכתבתי עד היום על חוש הריח
https://brains-tour.com/tag/%D7%97%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%97/
מעניין מאד, תודה יואב!