אוטיזם נפוץ בקרב גברים פי שלוש יותר מאשר בקרב נשים. זו לא מחלת המוח היחידה בה אנחנו רואים שונות בסיכון בין המינים, אבל שונות כל כך דרסטית היא יוצאת דופן, בפרט כשאנחנו עדיין לא יודעים להסביר אותה.
עם זאת, זה לא אומר שלא מנסים. פרופ’ סיימון ברון כהן, שאת בן דודו סשה (“עלי ג’י”, “בוראט”, “מי זו אמריקה”) אתם כנראה מכירים יותר, הגה את תיאורית “המוח הגברי הקיצוני”, לפיה מאפיינים מסוימים שמוצאים יותר במוח של גברים ופחות במוח של נשים מעורבים באוטיזם. אין זה אומר שאוטיזם היא הקצנה של גבריות כמו שאנחנו תופסים אותה חברתית, אלא שלפי התיאוריה תהליכים שקשורים לאוטיזם במוח יהיו דומים יותר לתהליכים הטבעיים שמתרחשים אצל גברים מאשר אצל אלה שנמצאים אצל נשים.
ברון כהן ותומכיו בוחנים מספר תהליכים ואלמנטים כאלה. אך החשוד המיידי שלהם, ואולי גם שלכם, היה טסטוסטרון. “הורמון המין הזכרי”, שאמנם קיים גם אצל נשים אבל מיוצר בכמויות גדולות יותר אצל גברים (בין היתר משום שהוא מיוצר באשכים). אנחנו יודעים שהוא משפיע על ארגון המוח עוד אצל העובר בזמן ההריון, זמן רגיש מאוד, וייתכן מאוד ששוני קטן בתהליך יכול לגרום בו לשינוי שרואים באוטיזם. אלא שעד היום לא הצליחו להראות קשר בין רמת הטסטוסטרון לבין אוטיזם.
אלא שלאחרונה פרסמו העמיתים ממצאים מעניינים. בבדיקות מי שפיר מעוברים שאובחנו בהמשך עם אוטיזם ועוברים ללא אוטיזם, הסתבר שדווקא רמות האסטרוגן גבוהות יותר בקבוצת האוטיזם. גם סוגי האסטרוגן השונים, שכמובן קיימים גם אצל גברים, משפיעים מאוד על התפתחות המוח, ובין היתר על שורה של תהליכים שנפגעים באוטיזם כמו יצירת ופירוק (גיזום) הקשרים (סינפסות) בין תאי העצב, התפתחות קליפת המוח והבקרה על החומר הכימי GABA. ייתכן אם כן שחיפשנו עד כה במקום הלא נכון, ושדווקא לאסטרוגן יש קשר לאוטיזם.
יש כבר ביקורות לגבי הניסוי, את חלקם מעלים החוקרים בעצמם. למשל, שכל הנבדקים שלהם היו עוברים זכרים, ומעניין מאוד לראות האם יש הבדל בין זכרים לנקבות. הסיבה היא כנראה מחסור בדגימות, והחוקרים מקווים לבצע את הבדיקה גם אצל עוברות בקרוב. כמו כן, מחקר מלפני שלוש שנים מצא דווקא רמות נמוכות יותר של אסטרוגן בהריון, אלא שהוא בחן עוברים בשלב מאוחר יותר בהתפתחות ולא בדק את מי השפיר, אלא דגימות מהאם בלבד. כמו כן, החוקרים לא הצליחו לצפות רק על פי רמות האסטרוגן האם לעובר יש אוטיזם או לא, כך שכנראה לא ניתן להשתמש באסטרוגן ככלי אבחוני. הסיבה לכך לפי החוקרים היא שהאסטרוגן לא פועל לבד, אלא שלגנטיקה יש השפעה משמעותית (ואנחנו אכן יודעים שהגורם הגנטי חזק מאוד באוטיזם).
חשוב לציין שהניסוי לא אומר שרמות גבוהות של אסטרוגן גורמות לאוטיזם, זהו ניסוי שבודק קשר, ולא ניסוי שבודק מה גורם למה. כמו כן, הניסוי לא מסביר את ההבדלים בין גברים לנשים בשיעורי האוטיזם (בין היתר כי אין עדיין מידע מנשים). נזכיר שוב ש”תיאורית המוח הגברי הקיצוני” היא בגדר תיאוריה, ואנחנו עדיין לא יודעים להגיד אם יש קשר בין “מוח גברי” לבין אוטיזם, ומהו הקשר הזה. כך או כך, מדובר בממצא מעניין שאולי עוד יוביל להבנה חדשה של התהליכים הביולוגים שמתרחשים במוחם של אוטיסטים, דבר שאולי יכול אפילו לייצר טיפול חדש.
טיפול בילד על הקשת האוטיסטית (UIG via Getty Images)