תמנונים הם יצורים יוצאי דופן. יש להם יכולות מוחיות פנומנליות שרבים מבעלי החיים, ואפילו בני האדם, יכולים רק לקנא בהם. היחס בין גודל הגוף לגודל המוח שלהם דומה לשל בעלי חוליות, ומספר תאי העצב דומה למשל לזה של כלב. בלתי אפשרי לתמצת לטור אחד את עולם המוח התמנוני, זוהי רק סקירה בסיסית מאוד והרבה נושאים לא יופיעו כאן, אבל אני בוודאות עוד אכתוב על החיה הנפלאה הזו גם בהמשך.
נתחיל ונאמר שמחלקת הסילוניות כולה, אליה משתייכים התמנונים, מתאפיינת במערכת עצבים מפותחת. אבל מה שמדהים הוא שהם רחוקים מאוד אבולוציונית מכל יצור אחר עם מוח מפותח באותה הרמה, המרחק בין האדם לתמנון עומד על כ-1.2 מיליארד שנים. למעשה, התמנונים הם רכיכות, הם קרובי משפחה של הצדפות (שכזכור אין להן מוח) והחלזונות. כיצד יכול להיות שדווקא חיה כזו פיתחה מוח כל כך מורכב?
רוב הרכיכות מפורסמות בקונכיה שלהם, שמספקת להם הגנה. עם זאת לרוב הסילוניות אין את אותה קונכיה, והם כעת יכולים לנוע בחופשיות ובמהירות. אבל הם צריכים למצוא פתרונות כדי לשרוד בסביבה הזו ללא ההגנה של הקונכיה. אחד הפתרונות המשמעותיים הללו הוא המוח.
המוח מסייע להם לבצע כמה מהמהלכים המיוחדים שלהם. כך למשל, בזכות הראיה המפותחת שלהם (אונות הראיה מכילות פי שלושה יותר נוירונים מהמוח המרכזי), תמנונים מסוגלים להבחין בטקסטורות של המשטח עליו הם נעים, ולהפעיל בתגובה מנגנוני הסוואה מתוחכמים שמסייעים להם להטמע בסביבה. הם יכולים ללמוד לחקות בעלי חיים אחרים ולנוע כמותם. ואם כבר בתנועה עסקינן, הזרועות של התמנון מאפשרות לו לזוז בצורה ייחודית מאוד. בעוד שהגפיים שלנו מוגבלות בתנועה על ידי המפרקים, לתמנון, (כמו בחדק הפיל) אין מפרקים בזרועות ולכן יש לו גמישות מדהימה שמאפשרת לו לבצע פעולות והתנהגויות מורכבות מאוד. לתמנונים גם יש יכולות מוחיות שאנחנו מכירים מבעלי חוליות כמו למידה, זכרון ואפילו מה שנראה כמו שינת REM (שכוללת חלומות מורכבים)
מערכת העצבים של התמנונים בנויה לגמרי אחרת מזו שלנו. בעוד שאצל בעלי החוליות המוח הוא “מרכז העצבים” שאחראי על רוב העבודה, אצל התמנונים המוח המרכזי הוא איבר קטן יחסית, וקרוב לשני שליש מתאי העצב לא נמצאים במוח, אלא בפריפריה, ובעיקר בזרועות. כשהארכיטקטורה כל כך שונה, כנראה שגם חלוקת התפקידים היא אחרת.
בעוד שאצלנו המוח הוא זה שמבצע את רוב החישובים ומקבל את ההחלטות, ורק שולח לשרירים את ההוראות לביצוע. נהוג לחשוב כיום שתמנונים עובדים בצורה שונה. המוח המרכזי כנראה שולח רק פקודות כלליות לזרועות, בעוד שהן אלה שצריכות להפוך את הפקודה הכללית למשימה לביצוע. כך למשל, כאשר התמנון מזהה טרף, ייתכן שהמידע על מיקומו של הטרף עובר לזרועות, והן אלה שמתכננות את התנועה שצריכה להתבצע כדי שהתמנון יתפוס את הטרף ויאכל לשובע.
הסיפור של התמנונים הוא סיפור מופלא, היא חלק ממשפחה שרחוקה מאוד אבולוציונית מכל מין אחר שיש לו מוח גדול, שפיתחה באופן עצמאי לחלוטין מוח כל כך מורכב. מכיוון שהתהליך הזה לא היה אותו תהליך שבו התפתח המוח של בעלי החוליות, לא מפתיע שאנחנו רואים הרבה הבדלים בין המוחות שלנו ושלהם, אך לשניהם מטרה אחת: לאפשר לשרוד ולשגשג בסביבה המורכבת בה אנו חיים.
נהנתם מהפוסט? בואו לתמוך בבלוג בפטריאון, קבלו הטבות ייחודיות ועזרו ל”סיור מוחות” לגדול. פרטים כאן.
צילום: אי-פי