זה כבר לא סרט: חוקרים הצליחו להיכנס לתוך חלומות של בני אדם ולהשפיע עליהם

לא מעט דמויות תנ”כיות – מיעקב ועד שלמה – חלמו חלומות נבואיים. בסרט “התחלה” (Inception), ליאונרדו דיקפריו נכנס למוחם של אנשים ומשתיל להם רעיונות בחלום. כל הדברים האלה נשמעים רחוקים מהחיים שלנו, אבל באחרונה הצליחו מדענים לדבר עם אנשים בעודם בחלום, לשאול אותם שאלות ולקבל תשובות קוהרנטיות – ואפילו לגרום להם לפתור שאלות בחשבון.

הניסוי נערך באמצעות יצירת חלומות צלולים, תופעה שבה החולמים מודעים לעצם היותם בחלום, ולעתים אף מסוגלים לשלוט בו. חלק מהמשתתפים בניסוי היו מאומנים בחלימה צלולה, וחלקם היו חדשים בתחום לחלוטין. החוקרים אימנו את הנבדקים לזהות מתי הם נמצאים בשינת REM, השלב בשינה שבו אנחנו חולמים חלומות מורכבים, שאותו ניתן לזהות באמצעות מדידת פעילות המוח. כשהחוקרים זיהו שהנבדקים נכנסו לשינת REM, הם סימנו להם בסימן מוסכם – למשל באמצעות רטט או הבהוב של אור – ועם הזמן הנבדקים למדו לזהות את הסימן הזה, ולהבין שהסיטואציה שבה הם נמצאים כרגע היא חלום, ולא מציאות.

את הניסוי ביצעו ארבעה צוותים שונים מאירופה וארה”ב, כל אחד מהם עבד עם סימנים מעט שונים, הן כדי לאמן את הנבדקים הן כדי לתקשר איתם במהלך שנת החלום. כשהנבדקים נכנסו לחלום צלול, הם סימנו בסימן מוסכם לחוקרים שהם מודעים לכך שהם בחלום (למשל, על ידי הנעת אישוני העיניים בקצב מסוים). בשלב הזה, החוקרים ניסו לדבר איתם. הם שאלו אותם שאלות של כן או לא, וביקשו מהם לפתור תרגילים בחשבון. כך למשל, כשנבדק אמריקאי נשאל כמה זה 8 פחות 6, הוא הניע את עיניו פעמים מימין לשמאל ובכך “ענה” שהתשובה היא 2.

כשהנבדקים התעוררו, החוקרים שאלו אותם מה קרה בחלום. מהתשובות שלהם עלה כי השאלות השתלבו באופן טבעי בחלום. למשל, נבדק אחד סיפר שהוא ראה את הבזקי האור כצופן מורס, ופיענוח שלו הסביר לו מה התשובה לשאלה שהוא צריך לתת. אדם אחר סיפר שהוא היה במסיבה בחלום, והקול של החוקר נכנס לו בחלום כמו “קול של מספר בתוך סרט” ששאל אותו שאלה. שלישי סיפר שהוא נלחם בגובלינים בזמן שהוא שמע את הקשת האצבעות של החוקרים, והופתע שהוא יכול לענות תוך כדי הקרב ולעשות כמה דברים במקביל.

בסך הכל, ב-18.6% מהמקרים, הנבדקים שנשאלו שאלות תוך כדי החלום ענו תשובות נכונות. זה אולי נשמע מעט, אבל כשמשווים את זה לכמות הפעמים שבהם הנבדקים ענו תשובות לא נכונות – 3.2% – רואים שהפער המשמעותי מעיד על כך שזה לא קרה באקראי. ברוב המקרים, לצערנו, החוקרים לא הצליחו לקבל תשובות מהחולמים, ואם כן, התשובות האלה לא היו ברורות. ייתכן שעוד אימון יאפשר להם להגיע לתוצאות טובות יותר.

יכול להיות, אם כן, שבעתיד כולנו נצליח לתקשר אחד עם השני גם תוך כדי חלומות. מעבר לעובדה שזה בהחלט נשמע כמו מדע בדיוני, זו יכולה להיות השיטה שבאמצעותה נוכל לקבל מידע בזמן אמת על חלומות, וללמוד סוף סוף דברים חדשים על התופעה הכל כך מוזרה ומיוחדת הזו.

אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, מייקל קניגס ושרה עטיה, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן

הטור התפרסם גם בדה-מרקר

כרזת הסרט “התחלה” (האחים וורנר)

צילום: אייל טואג