אני אוהב את ראש השנה, אני באופן אישי ממש מרגיש שמשהו באוויר משתנה בכל פעם שהחג הזה מגיע ומתחלפת שנה. זו הזדמנות טובה גם להסתכל אחורה ולחשוב על מה שהיה. יוצא לי לכתוב לא מעט פוסטים לרגל מאורעות. אבל שמתי לב למשהו מעניין, עד היום כתבתי פוסט לכל אחד מחגי ומועדי ישראל (מלבד שני יוצאים מן הכלל קטנים שעליהם נדבר בסוף), שמקשר בין תופעה שקשורה לרוח החג או המועד, לבין המוח. ואין זמן מתאים יותר מראש השנה כדי לחזור אחורה ולהעניק לכם את הסיכום של הזווית המוחית של כל אחד ממועדי ישראל. מוזמנים לחזור לכל פוסט, להכנס ללינקים, ולהחכים וללמוד על החג מכיוון אחר לגמרי:
לרגל יום כיפור (וכמוהו כל שאר הצומות) סיפרתי כיצד צום משפיע על המוח. מתי הוא מסוכן, והאם הוא בריא?
בסוכות דיברנו על משל הטעם והריח של ארבעת המינים, שעל אף שהוא לא נכון, הוא כן מאפשר לנו להבין יותר טוב איך אנחנו חשים טעם וריח.
חנוכה הוא חג האורים, וזו הזדמנות טובה לדבר על אופטוגנטיקה, שיטה מרתקת שמאפשרת להפעיל ולכבות את המוח באמצעות אור, ואפילו לשתול זכרונות.
לרגל ראש השנה לאילנות בט”ו בשבט דיברנו על צמחים, שאמנם אין להם מוח, אבל יש להם כמה “יכולות מוחיות” מפתיעות.
בפורים נהוג לשתות “עד דלא ידע”, אבל התעניינתם פעם מה אלכוהול עושה למוח?
פסח הוא חג החירות, וניצלנו זאת כדי לשאול האם באמת יש לנו בחירה חופשית?
ביום הזכרון לשואה דיברנו על מחקרים שבחנו טראומה בקרב דור שני ושלישי לשורדי שואה
את יום הזכרון לחללי צה”ל ניצלתי כדי לספר על חללי צה”ל שלא מדברים עליהם: המתאבדים.
יצא לי כמה פעמים לכתוב על מדליקי המשואות ביום העצמאות, הנה למשל על שיתוק מוחין בעקבות ד”ר הודיה אוליאל.
שבועות הפך להיות חג שמזוהה עם מוצרי חלב. אבל האם ידעתם שדווקא אנשים עם אי סבילות ללקטוז הם ה”נורמלים” וכל השאר לא?
ולכבוד ט”ו באב דיברנו לאחרונה למה גברים ונשים נראים שונה (מיטבי הלכת יכולים גם להזכר בפוסטים לולנטיינס שעסקו בחיזור ובאידאל יופי)
לא מופיע כאן יום הזכרון לרצח רבין, ותאמינו או לא, גם אותו אפשר לקשר למוח (ואפילו בלי להכנס לפוליטיקה). איך? תגלו עוד חודש וקצת!
כמו כן, גם ל”ג בעומר נעדר, מוזמנים להעלות הצעות איך לקשר אותו למוח ואולי אכתוב עליו בבוא העת.
אני יודע שיש לבלוג לא מעט קוראים בני דתות אחרות, אם אתם רוצים לספר לי על הקשרים מעניינים בין חגים שלכם לבין המוח, אני אשמח מאוד לשמוע!
אנצל את המעמד החגיגי כדי להודות שוב לתומכי הפטריאון של הבלוג שבזכותם הרבה מזה קורה, ובפרט לתומכים המובילים: מייקל קניגס, מתן רינג ועינבל רמות.
שתהיה לכולכם שנה טובה ומתוקה!
