האם באמת יש לנו בחירה חופשית?

פסח הוא חג החירות, ורובנו מרגישים שיש לנו את החופש לעשות כרצוננו, שכל פעולה שאנחנו עושים נובעת מבחירה שאנחנו לוקחים. אך האם זה באמת כך? האם אנחנו מחליטים באופן עצמאי אם ללכת בדרך אחת או באחרת, או שמא אין לנו כלל בחירה חופשית, ולמעשה כל החלטה שלנו צפויה וידועה מראש, ולא ניתן לשנות אותה?

לכאורה זה נשמע טיפשי. הרי מדוע שלא תהיה לנו בחירה חופשית? אנחנו מרגישים עמוק בתוכנו שיש לנו את החופש להחליט מה שאנחנו רוצים מתי שאנחנו רוצים, כך למשל אני מחליט בזה הרגע לכתוב את האות כ’, סתם ככה, בלי קשר לשאר הטקסט, זה ממש לא נשמע כמו משהו שיהיה אפשר לחזות מראש…

אולם מצד שני, אם אכן הבחירות שלנו לא צפויות מראש, אז מהיכן הן באות? למה לבחור דווקא במשהו מסוים? האם זה קורה באקראי? ובהנחה שלא, למה שנבחר במשהו אחד ולא במשהו אחר? הקושי הכל כך גדול לענות על השאלות הללו הוא מה שהביא לעלייה בקרנם של הדטרמיניסטים, שמאמינים שלא קיים רצון חופשי ושגם ההחלטה הכי מורכבת שלנו צפויה מראש.

אנסה להסביר את זה באמצעות דוגמה: אם טיל נורה ממקום מסוים, ואנחנו יודעים בדיוק מה הייתה המהירות שלו, הזווית, המצב של האוויר באותו הרגע, וכו’, נוכל להכניס את כל הפרמטרים החשובים הללו לנוסחה מתמטית שתגיד לנו בדיוק מתי והיכן הטיל צפוי לנחות. באותו האופן, הדטרמיניסטים מאמינים שאם ניקח את כל הפרמטרים שמשפיעים על קבלת ההחלטה שלנו (למשל: כל האירועים שהשפיעו עלינו, התורשה שעיצבה את המוח שלנו מלכתחילה, ועוד), נוכל באותה הצורה לחזות על פיהם איך נתנהג בכל רגע נתון. בהשוואה לנוסחה שחוזה את מיקום נפילת הטיל, אין לנו מושג איך תראה הנוסחה המתמטית שתחזה את פעילותנו, וברור לחלוטין שזה בלתי אפשרי לחשב בדיוק מה היו כל הדברים שקרו לנו מאז ומעולם כדי להכניס את הפרמטרים הללו לנוסחה, זה פשוט יותר מדי מורכב. אבל גם אם אין לנו את הכלים להשתמש בה, עצם העובדה שנוסחה כזו קיימת יכולה להעיד על כך שאין באמת רצון חופשי.

אבל האם נוסחה כזו קיימת? אם אנחנו מאמינים, כמו כמעט כל הקהילה המדעית, שהמוח הוא חומר פיסיקלי בלבד, ושאין לנו נשמה אבסטרקטית שלא עשויה מחומר, אז רבים יאמרו שאת התהליכים שמתרחשים במוח אפשר לתאר באמצעות נוסחאות מתמטיות, ומכיוון שכל דבר שקורה במוח, גם קבלת החלטה מסובכת, הוא בעצם רק רצף של המון פעולות פיסיקליות (כמו זרמים חשמליים או שחרור חומרים כימיים), אפשר לתאר אותה באמצעות נוסחה מתמטית. וברגע שהנוסחה קיימת, שימוש בה יכול לחזות בודאות מה אדם יעשה בכל רגע נתון.

אלא שבמאה העשרים עלה תחום חדש שהביא תקווה לאלו שמאמינים בבחירה חופשית, זוהי פיזיקת הקוונטים. התחום הזה גרם לנו לראות כי אכן יש מידה מסוימת של אקראיות בעולם, וישנם דברים שגם אם הם יקרו בדיוק אותו הדבר פעמיים, ייתכן מאוד שהתוצאות יהיו שונות. אקראיות מהסוג הזה, בפרט אם היא מופיעה במוח, משמעה שלא ניתן לחזות בוודאות מה נעשה בכל רגע נתון, ואולי זה מעיד על כך שכן יש לנו בחירה חופשית. עם זאת, יש הוגים שיגידו שבלב האקראיות הקוונטית עומדים עקרונות דטרמיניסטיים שעדיין אנחנו לא מבינים (כך למשל סבר איינשטיין).

היום אנחנו עוד רחוקים מלהכריע בויכוח. מצד אחד, אם אכן לאקראיות יש תפקיד, האם בעצם הבחירות שלנו הן החלטות אקראיות (בהסתברות כזו או אחרת) שאין לנו שליטה עליהן? ואם העולם דטרמיניסטי, מדוע נוצרה ה”אשליה” הזו של חופש בחירה? מה המוח והאדם הרוויח מזה? על השאלות הללו אין לנו כלל תשובה.

אז האם כדאי לשנות את התנהגותנו רק כי אין או יש לנו חופש בחירה? המשפט הזה מלא סתירות בתוכו, והוא רק מראה לנו כמה מדובר בבעייה מורכבת שעדיין אין לנו את היכולת להתמודד איתה. אז כל שנותר לי לאחל לכם הוא להיות כמה שיותר חופשיים, במגבלות שהמוח והיקום כופים עליכם.

חג שמח

 

לכתבה שלי בדה-מרקר

 

עיבוד תמונה: עדי עמנואל