בשנים האחרונות, נדמה שרובנו הפכנו למנהלי איכות השינה של עצמנו. שעוני יד חכמים, טבעות מדידה, אפליקציות ומזרנים עם חיישנים הולכים ונעשים נפוצים יותר ויותר ככלים למעקב אחר השינה. הם מבטיחים לכם שבכך תדאגו שהשינה שלכם תהיה איכותית, ותוכלו לקום בזמנים מתאימים ולתפקד באופן בריא יותר. כשליש מהאמריקאים היום משתמשים באפליקציות ניטור שינה, ו-75% מאמינים שזהו כלי שימושי וטוב. אך התמונה הרבה פחות אופטימית מהמציאות.
הסטנדאפיסטית ואשת התקשורת שיר ראובן פרסמה לפני כחודש את הציוץ הבא: "למתאבססים על אפליקצית השינה: איך אני מאריכה את השינה העמוקה? ניסיתי בלי קפאין, וויד ואור כחול – שיפר בקצת אבל לא דרמטית". היא לא לבד, אפליקציות כאלה רוצות שנשתמש בהן כמה שיותר, ולכן מייצרות אצלנו תחושה של מירוץ במטרה להגיע לשינה המושלמת. אלא שדווקא התחושה הזו עשויה לגרום להפך המוחלט: להופעה של הפרעות שינה.
התופעה הזו כל כך בולטת, שב-2017 אפילו נטבע לה שם: אורתוסומניה, או "השינה הנכונה". זאת משום שמי שסובלים מבעיה זו עסוקים באובססיביות בחיפושים אחר "השינה הטובה ביותר", ובעקבות כך מפתחים על הדרך חרדות מכך שהם לא ישנים טוב מספיק, ופוגעים לעצמם באיכות השינה. החוקרים שטבעו את המונח סיפרו על מספר מטופלים, בהם גבר בן ארבעים שסבל מלחץ וחרדה (אף כי הוא עצמו לא הודה בכך) והתלונן על ירידה בתפקודים קוגניטיביים כמו זכרון וריכוז. לדבריו, ירידה זו הופיעה אך ורק בימים שבהם האפליקציה דיווחה כי השינה שלו הייתה ירודה. מטופלת נוספת הראתה שהאפליקציה שלה מראה שהיא לא ישנה טוב, וגם לאחר שבדיקות מדויקות הראו שהשינה שלה תקינה, היא סירבה להאמין לכך.
נסיון ראשון לכמת את התופעה נערך בשנה שעברה. זהו אמנם מחקר עם מתודולוגיה נתונה לביקורת, אך הוא מספק מספרים ראשונים. גם כאן, כשליש מהמשתתפים השתמשו באמצעי ניטור שינה, ומתוך אותם 137 דיווחו החוקרים על סימנים לפגיעה בשינה בלפחות 73 משתתפים, וברמת בטחון גבוהה יותר – ב-16 משתתפים. אם אלו אכן המספרים, מדובר על שיעור לא מבוטל מקרב מנטרי השינה.
אחד הדברים שחוזרים אצל מטופלים עם אורתוסומניה, הוא בדיוק מה שתיארה שיר ראובן: רדיפה חסרת הכרה אחר "כמה שיותר שינה עמוקה", אחד המטופלים סיפר שהמטרה שלו היא "להתקרב לשמונה שעות של שינה עמוקה בלילה". אך האם זה בכלל דבר טוב? התשובה היא שלא. שינה עמוקה היא רק שלב אחד מבין כל שלבי השינה שלנו, ואמנם יש לה יתרונות משלה, אך שלבי השינה האחרים חשובים לא פחות, למשל שינת ה-REM, שהיא דווקא שינה קלה מאוד, ופשוט מאוד להתעורר ממנה, אבל חשובה מאוד ליצירתיות שלכם, לזכרון, ולעיבוד מידע.
אך בנוסף לכל הבעיות שיוצרים מעקבי שינה דרך אפליקציות, חשוב להבין אם הם בכלל אמינים ועד כמה. אפליקציות בטלפון עובדות על מדדים כמו נשימות ושינויי מהירות, שיש בינם לבין שלבי השינה השונים קשר מרוחק מאוד. גם שעונים חכמים למיניהם שמודדים מדדים פיזיולוגים יותר במדויק, עדיין מודדים רק מדדים עקיפים. מחקרים שונים הראו עד היום שלאמצעי מעקב שינה רבים אין יכולת טובה לזהות את שלבי השינה השונים, עד כדי הערכות גסות מאוד וקיצוניות מאוד, ולעיתים גם לא לזהות אפילו יקיצות באמצע הלילה.
לכן, על אף שכולכם רוצים לישון טוב בלילה, לא בטוח שהדבר הנכון הוא להשתמש באפליקציות לניטור שינה. הדבר המרכזי שצריך לעשות כדי לישון טוב בלילה, בטח בעולם המודרני, הוא לוודא שאתם ישנים מספיק שעות ביממה (אדם בוגר צריך כ7-9 שעות שינה), ולנסות לצמצם גורמים שפוגעים באיכות השינה כמו סטרס, חרדה וכאב פיזי (וזה לא תמיד קל). אם למרות כל זה אתם מרגישים שאיכות השינה שלכם נפגעת, ושאתם עייפים במשך רוב היום, עדיף להיוועץ ברופא ולבחון זאת במעבדת שינה מאשר באפליקציה לא מדויקת. וכל עוד השינה שלכם טובה, עדיף לכם לחשוב עליה ולעקוב אחריה כמה שפחות, כי מעקב שכזה עשוי לגרום ליותר נזק מאשר בהכרח תועלת.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, יובל שער, בני גויכמן, תמר כהן ורועי וקראט, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
הצטרפו לרשימת התפוצה של הבלוג וקבלו את התכנים ישירות למייל
