עישון סיגריות הוא לא דבר בריא, כנראה שבשלב הזה של החיים אתם מודעים לכך. עישון מעלה את הסיכון למספר רב של מחלות, ובראש ובראשונה לסרטן ריאות, מעשנים נמצאים בסיכון של עד יותר מפי שלושים לחלות במחלה הזו מאלה שאינם מעשנים. אבל בין כל המחלות שעישון מעלה את הסיכון אליהן, יש מחלה אחת שעישון סיגריות דווקא מוריד את הסיכון אליה: מחלת פרקינסון.
מעל לאחוז מהאוכלוסיה מעל גיל 60 סובלים מפרקינסון, מחלה שמוכרת בעיקר בגלל התסמינים התנועתיים שלה: החולים רועדים, מתקשים לנוע (בעיקר להתחיל תנועה), והיציבות שלהם נפגעת. התסמינים הללו מופיעים בגלל מוות של תאים באזור שנקרא “החומר השחור” (substantia nigra) במוח. התאים באזור זה מפרישים דופמין שנקלט ברשת שמבקרת תנועה, וכשהתאים האלה מתים – התנועה נפגעת.
ועם זאת, מעשנים חולים הרבה פחות בפרקינסון, הסיכוי שלהם לפתח את המחלה קטן ביותר מ-40% ממי שלא עישנו מעולם, ככל שמעשנים יותר שנים כך הסיכוי לפתח את המחלה קטן יותר ויותר, ומי שמעשנים כבר למעלה מ-40 שנים נמצאים בסיכון שקטן ב-46%, כמעט חצי מהממוצע באוכלוסיה. אפילו בקרב מי שעישנו בעבר ונגמלו, הסיכוי לחלות בפרקינסון צונח ב-22%.
אבל קורולציה, כמו שאנחנו יודעים, לא מעידה על סיבתיות. אולי זה לא שעישון מפחית את הסיכוי לפרקינסון, אלא דווקא מי שחולים בפרקינסון נוטים פחות לעשן? יש אמנם ממצאים שתומכים בזה, למשל מחקר שהראה שחולים בפרקינסון נגמלים מעישון סיגריות בקלות יותר ממי שאינם חולים. אבל מנגד, מחקר שעקב במשך חמישה עשורים אחרי רופאים שתיעדו את מצבם הבריאותי, מצא שרופאים שעישנו לאורך כל התקופה פיתחו הרבה פחות פרקינסון כשהגיעו לגיל מבוגר, כך שנראה שעישון כן מוריד את הסיכון לפרקינסון, ולא רק ההפך.
אך מדוע זה קורה? ובכן, על תאי העצב שבחומר השחור יש קולטנים לחומר בשם אצטילכולין. לניקוטין (שנמצא בסיגריות כמובן), יש מבנה מאוד דומה לאצטילכולין, ולכן הוא יכול להתחבר לקולטנים האלה ולהפעיל אותם. כיצד הדבר הזה מציל את התאים ממוות? אנחנו עדיין לא מבינים. אבל ניסויים שנערכו על בעלי חיים כמו חולדות וקופים הראו שנתינה של ניקוטין יכולה לצמצם סימפטומים פרקינסוניים ולשפר משמעותית את המצב.
אז האם אפשר לנצל את הממצאים האלה כדי לעזור לחולים? אף רופא לא ימליץ לעשן סיגריות. הנזק במקרה הזה עולה על התועלת, מאחר שכאמור עישון סיגריות מעלה את הסיכון להרבה מאוד מחלות, בפרט בגיל המבוגר, בו נוטים לחלות בפרקינסון. אבל אולי נטילת ניקוטין ללא עישון סיגריות יכולה לסייע. נערכו כבר ניסויים קליניים בבני אדם שבחנו את זה, אבל הניסויים נכשלו כבר בשלב מוקדם יחסית. כך שנכון לרגע זה, הכיוון עדיין לא נראה מבטיח.
לא מעט שרלטנים ותומכי תיאוריות קונספרציה מנסים להדביק למדענים תדמית של “בעלי אינטרסים” ש”חוקרים רק את מה שמתאים להם ומטים את התוצאות בהתאם למניעים שלהם”. אבל הסיפור הזה, ביחד עם הרבה סיפורים אחרים, הוא עוד מכה ניצחת כנגד הטיעון הזה. היינו אולי מצפים ש”האינטרס של המדע” במקרה הזה היה לא לפרסם או לחקור תופעה שמראה שעישון מפחית את הסיכון לפרקינסון, ועם זאת אנחנו רואים שלא מעט חוקרים מתעניינים בו וחוקרים אותו. כי לנו, המדענים, יש אכן אינטרס. רק דבר אחד מניע אותנו: לגלות את האמת, לא משנה אם היא נעימה או לא נעימה, ומתאימה או לא מתאימה לאמונות של הציבור. אנחנו כאן כדי לדעת איך דברים באמת עובדים.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, שרה עטיה ושריתי סקויאר, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
