דיאטות קטוגניות צברו הרבה עניין ופופולאריות בשנים האחרונות. אבל האם ידעתם שהן עשויות לעזור לאנשים שסובלים מאפילפסיה?
כבר ביוון העתיקה התחילו חוקרים לחשוב על הקשר בין תזונה, אנרגיה ואפילפסיה. הטיפול היחיד לאפילפסיה שמוצע בקורפוס ההיפוקרטי הוא צום. גם בברית החדשה מסופר על אדם שנרפא מאפילפסיה באמצעות צום ותפילות. ובכמה טקסטים כתובים בני מאות שנים יש ציטוטים שאפילפסיה היא מחלה של “אנשים שאוכלים יותר מדי”.
לפני בדיוק מאה שנה ד”ר ראסל וידלר החליט להביא את הרעיון הזה לקליניקה. הוא החל לטפל בחולי אפילפסיה בדיאטה עשירה בשומן וענייה בפחמימות. פחמימות הן מקור האנרגיה העיקרי של המוח והגוף בכלל, אך בהעדרן הגוף מתקיים על מולקולות בשם “גופיפי קטון” שאותן הוא יוצר משומן, כך שדיאטה כזו עדיין מספקת למוח את האנרגיה שהוא צריך. וידלר היה זה שטבע את המונח “דיאטה קטוגנית” על שם אותם גופיפי הקטון המלאים באנרגיה.
ההצלחה של שיטת הטיפול החדשה של וידלר התפשטה במהרה, והובילה להרבה עניין בקהילה המדעית. אך לאורך המאה ה-20, כשהחלו להתפתח הטיפולים התרופתיים לאפילפסיה, השיטה נזנחה. כיום רוב חולי האפילפסיה מאוזנים על ידי תרופות ולרוב אינם סובלים מהתקפים כלל, או מהתקפים מועטים בלבד. עם זאת, ברחבי העולם יש כ-20 מליון חולי אפילפסיה שלא מגיבים לתרופות. בניסיון למצוא טיפול עבור אותם המוני חולים, הקהילה המדעית מצאה את דרכה חזרה בעשורים האחרונים לאותה דיאטה בת המאה.
עיקר המחקרים בתחום נערכו על ילדים, אולם בשנים האחרונות יש גם מחקרים על מבוגרים. יש שוני גדול בין מחקר למחקר, אבל התוצאות מראות שעד 70% מהחולים (אם כי, כאמור, לפעמים הרבה פחות) מראים ירידה של יותר מ-50% בכמות ההתקפים. חלק קטן יותר, עד 33% (אך במחקרים רבים פחות) כבר לא חווה יותר התקפים כלל בעקבות הדיאטה.
את הסיבה שבגללה דיאטה קטוגנית עוזרת לחולי אפילפסיה אנחנו עדיין לא יודעים, אבל יש לא מעט השערות. אחת מהן קשורה לחילוף החומרים. בהתקף אפילפטי תאי העצב שבמוח פועלים בלי הפסקה, וזה דורש מהם המון אנרגיה, יכול להיות שעצם המעבר מתזונה מבוססת סוכר, שמכיל המון אנרגיה, לתזונה קטוגנית מפחיתה את כמות האנרגיה הזמינה במוח בכל רגע נתון, ובכך מקטינה את הסיכוי שכל התאים יפעלו בבת אחת ויצרו התקף אפילפטי. כבר בשנות השבעים חוקרים הראו שאם נותנים מנת סוכר לחולדות שאוכלות תזונה קטוגנית, ההתקפים האפילפטים מופיעים שוב.
חוקרים אחרים קישרו בין תזונה קטוגנית לעלייה בהפרשת חומר כימי בשם גאבא במוח. גאבא מעכב את פעילות תאי העצב, ובכך מקטין את הסיכוי שכולם יפעלו פתאום בבת אחת ויווצר התקף. זו גם הסיבה שהרבה תרופות לאפילפסיה מבוססות על העלאת רמות גאבא במוח. יש כיום מחקרים שמראים שגם דיאטה קטוגנית יכולה להעלות את רמת הגאבא במוח, ואולי כך היא מצליחה להפחית את כמות ההתקפים.
יש לנו עוד לא מעט ללמוד על הקשר בין דיאטה קטוגנית לאפילפסיה, אבל נראה שהטיפול יכול להיות מבטיח. חשוב להגיד שדיאטה קטוגנית עבור רובנו מביאה שינוי גדול באורח החיים שלעיתים יכול לבוא עם תופעות לוואי שעשויות להיות לא נעימות. לכן אם אתם בוחרים להתחיל דיאטה כזו, חשוב לעשות זאת עם תזונאי קליני מוסמך, לליווי מקצועי יש חשיבות גדולה בהצלחת הדיאטה.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, ומייקל קניגס, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
