כל מי ששיחק משחקי יריות כמו Doom ו-Call of Duty, יודע כי משחקים כאלו מצריכים לא מעט יכולות שכליות. צריך להיות מרוכזים, לשים לב לפרטים קטנים, לזהות שינויים במהירות ולקבל החלטות במהירות ותחת לחץ. האם הדברים האלה באים לידי ביטוי גם כשמכבים את המסך? זהו בדיוק התחום שמעסיק את חוקרת המוח הצרפתיה דפני בווליה, המבקרת כעת בישראל. במרכז המחקר שלה עומדת שאלה שבוודאי תעניין רבים: מה השפעתם של משחקי מחשב, ובפרט משחקי יריות, על המוח?
לפני כ-20 שנה פרסמה בווליה מאמר שזכה להדים רבים ובו היא בחנה גיימרים שמשחקים במשחקי יריות מול אנשים שלא לוקחים חלק במשחקי וידאו במטלות שדורשות קשב וריכוז. היא ועמיתיה מצאו כי בכל המטלות הגיימרים הצליחו יותר. כלומר, הפגינו ריכוז ויכולת פיצול קשב גבוהים יותר. מעבר לכך, בווליה ועמיתיה מצאו במחקרי המשך גם כי לגיימרים יש יכולת טובה יותר גם בתפיסה וזיהוי של גירויים ויזואליים, בתפיסת המרחב ובזיכרון עבודה (או בשמו הפחות מדויק “זיכרון לטווח קצר”). אפילו כשמנסים לכמת את היכולת השכלית הכללית, גיימרים הראו תוצאות טובות יותר.
עם זאת, יש מי שיגידו שהסיבה שגיימרים מפגינים יכולות שכליות כאלה לא בהכרח מגיעה ממשחקי הוידאו. אולי מלכתחילה אנשים בעלי יכולות ריכוז גבוהות יותר נוהים יותר אחרי משחקי יריות? הדבר העלה מיד את השאלה אם אפשר לקחת אנשים שמעולם לא שיחקו, לגרום להם להתחיל לשחק ולשפר בכך את יכולותיהם השכליות. בווליה ועמיתיה הראו שכן – ביצועי הקשב והתפיסה הוויזואלית של אנשים שזה עתה החלו לשחק במשחקי יריות השתפרו ככל שהם שיחקו יותר. בווליה אף עתידה לפרסם בקרוב מחקר המראה כי תלמידים ששיחקו במשך חצי שנה בגרסה לא אלימה של משחק יריות (מספר שעות מדי שבוע) – העלו, ולו במעט, את הציון שלהם בשיעורי איטלקית.
אם משחקי יריות משפרים את הקשב והריכוז, האם הם יכולים לעזור לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז? בווליה הקימה חברה בשם Akili, הלוקחת את העקרונות הבסיסיים של משחקי יריות ומטמיעה אותם במשחקים אחרים (לרוב ללא אלימות). באמצעות משחקים אלה היא ביצעה שורה של ניסויים קליניים על משתתפים הסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD). הניסויים הוכתרו בהצלחה והחברה אף קיבלה אישור ממינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לשווק את המשחקים כטיפול.
חשוב מאוד לשים את הממצאים שעליהם דיברנו כאן בפרופורציות. קל מאוד לצאת בכותרות מפוצצות כמו “מדענים הוכיחו שמשחקי מחשב הופכים אתכם לחכמים יותר” או להחליט שזה בעצם בסדר שהילדים יתמסרו למשחקי יריות מהרגע שחזרו הביתה ועד השעות הקטנות של הלילה. משחקי יריות יכולים לשפר יכולות מוחיות ממש כשם שהתמקצעות בדברים אחרים, למשל נגינה, עושה זאת. מעבר לכך, יש לא מעט יכולות שלא משתפרות במשחקי יריות, אבל כן באות לידי ביטוי בסוגי משחק אחרים (כן כן, אלה שמשחקים בחצר עם חברים). כוונתי כמובן ליכולות חברתיות, יכולות רגשיות, יצירתיות ודמיון. כך שאין סיבה לדחוף את הילדים לסוג אחד של משחק, אלא להיזכר בקלישאה המדויקת: הכל במידה.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, שרה עטיה, ותומר כהן, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות ותכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
בתמונה: כותב שורות אלה משחק DOOM