תרדמת היא דוגמה מעניינת להפרעה ופגיעה במצב ההכרה. היא לא מתרחשת באופן ספונטני, אלא מופיעה בעקבות פגיעה במוח, למשל בעקבות תאונה, שבץ או שימוש בסמים. ישנם כמה אזורים שיכולים להפגע אצל חולים בתרדמת. אלו יכולים להיות אזורים יחסית “בסיסיים” במוח שאחראיים על מצב ההכרה, כמו גזע המוח והתלמוס, וגם אזורים “גבוהים” שכנראה קשורים למודעות, כמו קליפת המוח, שפגיעה נרחבת בה יכולה להוביל לתרדמת.
חולים בתרדמת לא נמצאים בהכרה בכלל. הם אינם מסוגלים להבין את העולם סביבם ואינם מסוגלים להגיב. גם צעקות חזקות, הבהובים מרצדים או כאב לא יגרמו להם להפיק תגובה. זאת בניגוד לתופעות אחרות כמו סינדרום הנעילה, מצב בו החולים מודעים למה שקורה סביבם, אך לא מסוגלים להגיב.
המון מחקרים נערכים בשנים האחרונות שמנסים להבין מה קורה במוח בזמן תרדמת. באחד מהם השתתף גם אריאל שרון, שמוחו נסרק בשעה שבנו דיבר אליו.
מתוך המחקרים השונים אנחנו לומדים כמה דברים מעניינים. ראשית, שהמוח דווקא כן מסוגל להגיב לגירויים חיצוניים. מזהים פעילות באזורים ראשוניים שקשורים לעיבוד מידע מחוש השמיעה בעקבות השמעת צלילים. עם זאת, זו לא פעילות מסודרת כמו שאנחנו רואים אצל אנשים ערים, והיא גם לא ממשיכה משם לאזורים מתקדמים יותר שמסוגלים לפרש את הצליל ולתת לו משמעות. אפשר אולי להסיק מהממצא הזה שחולים בתרדמת מסוגלים לשמוע גירויים חיצוניים, אבל לא לעבד אותם כמו שצריך, לא בצורה שתגרום להם להבין משהו.
לפעמים מזהים תנועות אוטומטיות אצל חולים בתרדמת, למשל הגדלה והקטנה של האישון. אלה נובעות גם כן מפרצי פעילות ספונטניים במוח. עם זאת, התנועות הללו הן לא סימן שהחולים מגיבים לסביבה שלהם, מאחר ומדובר בפעילות אוטומטית ומנותקת.
במוח שנמצא בתרדמת אין כלל מחזורי שינה וערות. כמו כן, לא מזהים בו פעילות האופינית לשנת רע”ם (REM), השלב בשנה שבו חולמים חלומות מורכבים. הסברה הרווחת כיום היא שחולים בתרדמת לא חולמים כלל. חולים שקמים מהתרדמת לא זוכרים חלומות או אירועים שקרו תוך כדי הזמן שהם לא היו בהכרה.
מאחר שתודעה ומודעות הם תהליכים מאוד מורכבים ואנחנו ממש לא מבינים את הבסיס המוחי שלהם, כל פגיעה במנגנוני המודעות מסקרנת מאוד את הקהילה המדעית. חוקרי מוח רבים מקווים שדרך הבנה יותר טובה של התהליכים שמתרחשים במוח בזמן תרדמת, שבה המודעות שלנו נפגעת, נוכל להבין טוב יותר גם כיצד המודעות שלנו עובדת באופן תקין, ואולי לפצח את אחת השאלות הקשות של מדעי המוח.
