מדוע המוח האנושי גדול כל כך? תשובה חדשה מגיעה ממקום מעניין

המוח האנושי גדל לאורך האבולוציה בקצב ובצורה שלא נראו כמוהם מעולם. המוח שלנו גדול בערך פי שלושה ממוחם של שימפנזות, בעלי החיים הקרובים אלינו ביותר שעודם קיימים, וגם ממוחם של הומינינים קדומים לאדם, כמו “לוסי” (שלד השייך למין הנכחד אוסטרלופיתקוס). העלייה המטאורית בגודל המוח תוך פרק זמן אבולוציוני קצר יחסית, היא גם ככל הנראה הסיבה לכך שפיתחנו יכולות שכליות כל-כך מורכבות. כאלו, שאף חיה אחרת לא הגיעה אליהן.

חוקרים רבים מנסים בשנים האחרונות למצוא הסברים ב-DNA לשאלה מדוע המוח האנושי גדול כל-כך. אחד הממצאים המעניינים בהקשר זה הוא קשור למקטע חלבוני בשם “מתחם אולדובאי” (Olduvai domain), הקרוי ע”ש אתר חשוב מאוד בצפון טנזניה, שבו התגלו ממצאים ארכיאולוגיים שלימדו המון את המדע על האבולוציה האנושית.

ה-DNA שלנו הוא בעצם רצף אחד ארוך של אותיות (נוקלאוטידים), והגנים שבתוכו הם רצף אותיות שמכיל הוראות כיצד ליצור את חלבונים (פעולה שנקראת “קידוד”). בתוך “רצף האותיות” של גן מקודד חלבון יש רצפים שמקודדים מתחמים, שהם תתי-יחידות בתוך החלבונים. אותו מתחם יכול להופיע בחלבונים שונים ולפעמים אפילו כמה פעמים באותו חלבון. במקרים רבים יש לו גם תפקיד ביולוגי ספציפי.

מתחם אולדובאי הוא מקטע חלבוני לא גדול במיוחד, אבל כשמשווים בינינו לבין חיות אחרות מגלים דבר מעניין: אצל בעלי חיים שאינם ממשפחת הקופים, מתחם אולדובאי לא נמצא בדרך כלל בגנום, ואם כן – הוא מופיע פעם או פעמיים. אצל קופים שאינם קופי אדם הוא מופיע כמה עשרות פעמים. לקופי אדם, כמו גורילה ואורנגאוטן, יש כמאה עותקים; לשימפנזות קרוב ל-150; ולבני אדם בערך 300 עותקים בגנום.

בעצם, ככל שלבעל חיים יש מוח גדול יותר – כך גם יש לו יותר עותקים של מתחם אולדובאי ב-DNA. גם בקרב בני האדם יש שונות מסוימת במספר העותקים – אנשים עם יותר עותקים מתגאים במוח גדול יותר. קיים גם קשר בין מספר עותקי המתחם לבין יכולות שכליות, כך שמי שנושאים יותר עותקים יקבלו ציונים גבוהים יותר במבחני IQ ובמבדקים אחרים שבודקים יכולות מתמטיות ויכולות קוגניטיביות. עם זאת, מספר עותקים גבוה יותר מעלה את הסיכוי לפתח סימפטומים של אוטיזם, אך גם מוריד את הסיכוי לפתח סכיזופרניה.

כשמסתכלים היכן ב-DNA נמצאים עותקי מתחם אולדובאי, רואים שכמעט כולם ממוקמים בתוך קבוצת גנים שנקראת NBPF. אלו גנים שקיימים כמעט אך ורק בקרב קופים ובני אדם. לבני אדם יש 22 גנים מקבוצת NBPF, יותר מכל בעל חיים אחר. לגנים הללו יש תפקידים שונים הקשורים בהתפתחות המוח. כך למשל, הם גורמים לתאי גזע (התאים מהם מתפתחים תאי גזע), להתרבות.

המדע עדיין לא ענה בוודאות על השאלה אם ההכפלה של עותקי מתחם אולדובאי היא הסיבה האבולוציונית לגדילת המוח. יחד עם זאת, הממצאים מקרבים אותנו יותר לפתרון אחת השאלולת הקשות והמעניינות מכל: איך הפכנו להיות מי שאנחנו? ומדוע דווקא אנחנו, בני האדם, הצלחנו לשגשג בצורה כל-כך יוצאת דופן בהשוואה לשאר עולם החי.