בשבוע שעבר פרסמתי כאן טור שעסק בדום נשימה בשינה, נושא מאוד חשוב שכולנו צריכים להכיר. סיפרתי על המחלה, מה גורם לה, מה הסכנות שבה, איך ניתן לזהות סימנים אליה, וכיצד אפשר לטפל בה. כפי שחלקכם יודעים, אני אוהב לקרוא טוקבקים, גם אנונימים, לרוב זה בעיקר משעשע (ככה למדתי למשל מאחד הטוקבקיסטים שבסכיזופרניה אין הזיות ומראות שווא). אבל הטוקבק שמצורף כאן תפס את תשומת הלב שלי, ואני באמת מבין ללבו של הכותב האנונימי. כי הוא נוגע פה בסוגיה קשה שכולנו נחשפים אליה יום יום, וכדאי לדבר עליה.
לא סתם הוא שאל האם הטור שלי היה תוכן שיווקי. כל פורטלי החדשות המרכזיים מלאים בכתבות ממומנות שעוסקות במחלות. מהסתכלות ראשונית הכתבות האלה מאוד דומות לטור האחרון שאותו פרסמתי ונותנות סקירה על המחלה. אלא שבסוף הם מספרים על כיווני טיפול חדשים, או שיטות אבחנה שאותן הם רוצים לשווק.
הבעייה היא שהכתבות האלה כל כך נפוצות עד שכשאנחנו נתקלים בכתבה אמיתית שעוסקת ברפואה, או באה ללמד אותנו משהו חדש על מחלות, המחשבה הראשונה שקופצת לנו לראש היא שמדובר בתוכן שיווקי. זה עצוב מאוד, כי רפואה זה תחום שאין לרוב הציבור ידע מספק בו, ופעמים רבות הידע הזה יכול להציל חיים. לפורטלי מדיה ואתרי חדשות יש המון קוראים, אבל כשאת החלל של כתבות רפואה ממלאים בעיקר גורמים אינטרסנטים של תוכן ממומן, כתבות על רפואה מטרגרות אותנו אוטומטית, גורמות לנו לא להתעניין.
מה המסקנה? בעיקר שזה עצוב, ושצריך להיות הרבה יותר תוכן מדעי אותנטי ברשת. אנשים מתעניינים במדע, אנשים רוצים ללמוד עוד. ביום שהתקשורת תבין את זה ולא תתעסק רק בטראפיק, המצב יהיה הרבה יותר טוב