ה-25 במאי הוא אחד משני הימים בהם הארגנטינאים חוגגים עצמאות, היום לפני בדיוק 215 שנה הוקמה הממשלה הארגנטינאית העצמאית הראשונה. מאחר שאני בעל שורשים ארגנטינאים, בחרתי לציין את המאורע ולהקדיש את הטור הפעם למדען ארגנטינאי אחד, ואוכלוסיה ילידית ארגנטינאית שאותה הוא חקר, ששינו את התפיסה שלנו לגבי שינה והירח.
הוראסיו דה לה איגלסיה הוא חוקר שינה שעובד באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל. בעשור שעבר הוא החל לחקור את שבטי הטובה/קום. אוכלוסיה ייחודית החיה בצ'אקו שבצפון ארגנטינה. חלק מהשבטים חיים בקרבת אזורים אורבניים ויש להם גישה לחשמל בכל שעות היממה, אך קרוביהם, החיים לא יותר מכמה עשרות קילומטרים משם, מתקיימים ללא חשמל כלל.
העובדה ששתי אוכלוסיות כה קרובות חיות בתנאים כה שונים סיקרנה את דה לה איגלסיה, והוא החליט לבחון האם הגישה לחשמל משפיעה על הרגלי השינה שלהם. התשובה הייתה חיובית. שבטים שלא משתמשים בחשמל ישנו יותר שעות מאלו שחיים עם חשמל. הסיבה לכך הייתה, כמובן, משום שהם נטו ללכת לישון מוקדם יותר, כשהחושך ירד והקשה על כל המשך פעילות. ההפרש בין האוכלוסיות גדל עוד יותר בחורף, כששעות האור התמעטו, מה שגרם לאוכלוסיה שלא נחשפה לחשמל לישון יותר.
אך במהלך שהותו עם בני הטובה/קום, סיפרו לו הילידים שבלילות ירח מלא הם דווקא פעילים יותר, יוצאים לדוג או יושבים יחד בערב. יש בזה הגיון, אלו לילות שבהם יש פתאום יותר אור ולכן הגיוני לנצל אותו ולישון פחות. אך כשדה לה איגלסיה החליט לבדוק זאת מחקרית, הוא גילה להפתעתו שבלילות ירח מלא אין שינוי גדול בזמן השינה, אך דווקא בשבוע שלפני הירח המלא, בערך בין היום השמיני ליום השלושה עשר לפי הלוח העברי, הילידים אכן הולכים לישון מאוחר יותר.
ההסבר לכך הוא פשוט. אמנם בימים האלו יש מעט פחות אור מבלילות ירח מלא, אבל חשוב לזכור שככל שאנו מתקדמים בחודש העברי הירח זורח מאוחר יותר, ולכן בליל ירח מלא שיא האור מתרחש מאוחר יחסית. בלילות שלפני הירח המלא יש פתאום הרבה אור בשעת ערב מוקדמת, ולכן השבטים הילידים יכולים לנצל אותו בקלות רבה יותר לפני שהם הולכים לישון, ובכך להאריך את זמן הערות שלהם.
בשלב הזה החליטו החוקרים להסתכל על המידע שיש להם גם מהאוכלוסיה הילידית שלה יש גישה לחשמל. התוצאות היו מפתיעות: למרות שאנשים אלה לא תלויים באור היום כדי לקבוע את שעת השינה שלהם, גם הם נוטים ללכת לישון מאוחר יותר בשבוע שלפני הירח המלא. דה לה איגלסיה בדק בהמשך את התופעה גם על סטודנטים מסיאטל, שנולדו ומכירים אך ורק חיים עירוניים מערביים, ולתדהמתו הוא מצא את אותו האפקט גם שם.
המאמר שפרסמו החוקרים ובו הממצאים הללו יצר הדים. הוא רמז שאנו פועלים לפי סוג של "מחזור ירחי", שקיים אצל כולנו עוד מהימים שבהם אבות אבותינו חיו ללא חשמל והמוח שלהם עזר להם להבין מתי נכון ללכת לישון, ודאג שבימים שבהם בתחילת הלילה יש פתאום יותר אור, הם יוכלו לנצל את האור הזה לעוד כמה שעות פרודוקטיביות בלי שהרצון לנמנם יתקוף אותם מוקדם.
אנחנו יודעים שיש לנו שעון פנימי שעוזר לנו לדעת האם עכשיו בוקר או לילה, ושעון נוסף שעוזר לנו להבין האם כעת חורף או קיץ. כלומר, יש לנו מקצב באורך יממה (המקצב הצירקדיאני) ומקצב באורך שנה. לא מעט בעלי חיים מפגינים התנהגות במחזור חודשי, למשל דגים המשנים את התנהגותם לפי הגאות והשפל, שמבוקרת על ידי הירח, אך עד היום לא ידענו האם הסיבה לכך היא כי הם פשוט מגיבים למראה הירח באותו היום, או שמדובר במקצב פנימי שלישי שקיים במוח שדרכו הוא מחשב באיזה זמן בחודש אנחנו נמצאים. המחקר של דה לה איגלסיה יכול לרמוז על כך שייתכן שמדובר במנגנון מוחי, ואם אכן זה כך, יהיה מעניין אם חוקרים יצליחו לאפיין אותו.
אך מעבר לכך, יש למחקר הנ"ל השלכות מעשיות על כל אחד מאיתנו. חוסר שינה הוא בעיה קשה מאוד בעולם המערבי. וכולנו מכירים את זה שיש ימים שבהם אנחנו נכנסים למיטה ופשוט לא מצליחים להרדם, ואז דווקא המחשבות על כך שאנחנו לא נרדמים מעלות סטרס ומחמירות את המצב. האם ייתכן שאותם ימים הם במקרה בשבוע השני של החודש העברי? כי אם כן, ייתכן שהסיבה שאנחנו לא נרדמים קשורה לאותו מנגנון ביולוגי עתיק, ואז אם פשוט נלך לישון מעט מאוחר יותר, הדבר ייפתר. ייתכן שמדובר פה במידע שיכול לעזור לאלו המתקשים להרדם בלילה.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, יובל שער, בני גויכמן, רועי וקראט ותמר כהן, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
הצטרפו לרשימת התפוצה של הבלוג וקבלו את התכנים ישירות למייל
