אתמול, בשבת, הבלוג חגג יום הולדת שש, והאמת שאני עדיין לא מצליח להאמין.
בחיים של אדם, ילדים בני שש כבר לא נחשבים “הגיל הרך”, הם הולכים לבית הספר, והמוח שלהם כבר שוקל יותר מקילוגרם שלם, פי 3 מהמשקל שלו בזמן הלידה.
אבל בחייו של בלוג, 6 זה כבר גיל מאוד מכובד. בטח בעולם המודרני המשתנה במהירות. לא שמנו לב, אבל כמות התכנים שקיימת בבלוג הפכה להיות עצומה. השבוע יפורסם הטור ה-200 (!) שאני שולח לעיתונות (בהתחלה לדה-מרקר, כיום ל”הארץ”) ובכלליות, יש כאן בבלוג מאות פוסטים שעוסקים במוח. מאות! זה כבר לא רק בלוג, זה ממש מאגר מידע.
כל זה מתאפשר בזכותכם, הקוראים שממשיכים להתעניין למרות שהרשתות החברתיות מורידות חשיפה, המגיבים שגורמים לי לחשוב על דברים מנקודת מבט אחרת, וכמובן הפטרונים הנהדרים שלי שתומכים בבלוג באופן קבוע. אני רוצה להודות לכולכם, ואל תדאגו, אני לא מתכוון לעצור כאן. יש לי עוד הרבה ללמד אתכם על המוח, ויש בהחלט למה לצפות!
