בקרב חובבי הכלבים נפוצה מאוד ההשערה שלגזעי כלבים שונים יהיה אופי אחר. מוכרים ומומחים מייעצים ללקוחותיהם איזה גזע כדאי לאמץ או לקנות אם הם רוצים כלב חברותי, תוקפני או שליו. גם קתלין מוריל בת ה-12 נתקלה בתופעה, כשמשפחתה לקחה כלב שעל הגזע שלו נאמר שהוא “ידידותי וסקרן”. אלא שהכלב היה בכלל מופנם מאוד ואף פיתח הפרעת חרדה, בעוד שכלבה אחרת מאותו הגזע שהמשפחה לקחה בהמשך הייתה דווקא אנרגטית ואמיצה מאוד. הסיפור הזה נשאר עם מוריל, כיום תלמידת מחקר באוניברסיטת מסצ’וסטס, והוביל אותה לבצע את אחד המחקרים המרשימים והמאסיביים שנערכו בעולם הכלבים בשנים האחרונות, ולנסות לענות על השאלה: האם האופי של כלבים נקבע על פי הגזע שלהם?
במסגרת המחקר יצרו מוריל ועמיתיה מאגר מידע בשם “תיבת דארווין” (על משקל “תיבת נוח”, Darwin’s Ark). בעלי כלבים הוזמנו להכנס לאתר ולמלא שאלון ארוך ומפורט על האופי וההתנהגות של הכלב שלהם. הייתה גם אפשרות להזמין קיט ללקיחת דגימת DNA שתשמש את החוקרים. בסך הכל, הגנום של 2155 כלבים רוצף במלואו (ובנוסף התבצע ריצוף חלקי לכלבים אחרים), ו-18,385 שאלונים הצטברו במאגר ושימשו את החוקרים.
באמצעות המאגר החוקרים ניסו להבין האם ניתן להתאים בין גזע לבין תכונת אופי, והאם ניתן לנחש רק על בסיס סוג הכלב כיצד הוא יתנהג בסיטואציות מסוימות. אלא שמסתבר שרק עבור 9% מהתכונות הרבות שאותן החוקרים בדקו נמצא קשר כלשהו בין גזע הכלב לבין התנהגותו. אחת התכונות הבולטות האלה הייתה היכולת להגיב לפקודות שניתנו מהבעלים (דבר שמשמעותי באימון כלבים), גזעי רועים כמו רועה בלגי ובורדר קולי מגיבים מאוד לפקודות, בעוד שגזעים כמו הפינצ’ר וההאסקי הסיבירי ממש לא. אבל ברוב המוחלט של התכונות נראה שיש פחות השפעה לגזע שממנו הכלב מגיע, ויותר לסביבה שבה הוא חי, ולהרגלים שהוא לומד ורוכש לאורך חייו.
המידע הגנטי אפשר לחוקרים לבחון האם שינוי גנטי מסוים יכול להעיד על התנהגות מסוימת. הם הסתכלו לצורך כך על כלבים מעורבים. בכמה התנהגויות שנמצא בהן קשר לגזע הכלב, הייתה גם השפעה אצל מעורבים. כך לדוגמה, אצל כלבים מעורבים רבים שמגיבים לפקודות שניתנו מאדם, מצאו סימנים בדנ”א לכך שהם נצר לכלבי בורדר קולי (שכאמור, מגיבים גם הם לפקודות). עם זאת, בהתנהגויות רבות אחרות לא נמצא שום קשר.
בשלב האחרון החוקרים הסתכלו רק על הדנ”א, וניסו להבין האם לכל הכלבים שמבצעים התנהגות מסוימת, ולא משנה מאיזה גזע הם מגיעים, יש משהו משותף בגנים. הקשרים שנמצאו היו יחסית חלשים, ובכל זאת היו כמה סיפורים מעניינים. כך למשל אצל כלבים שנוטים ליילל נמצא שינוי בקרבת גן שאנחנו יודעים שקשור ליכולת הדיבור בבני אדם. לכלבים שנוטים להתקע מאחורי חפצים יש שינוי בגן שקשור ללמידה ויכולות שכליות בבני אדם. כל אלה מספרים לנו שיכול להיות שיש שינוי גנטי שמעורב בתכונות האלה בכלבים, גם אם הן לא אופייניות לגזע מסוים.
זה לא מאוד מפתיע שאופי של כלבים לא נקבע בעיקר על ידי הגזע. אמנם כלבים בויתו לפני יותר מ-10,000 שנים, אבל רק בתקופה הויקטוריאנית, לפני כ-160 שנה, החלו לזווג כלבים באינטנסיביות כדי ליצור את מגוון הגזעים הגדול שאנחנו מכירים. במונחים אבולוציונים מדובר בזמן אפסי, והסיכוי שמוטציות מסוימות שקשורות להתנהגות יתקבעו בכלב מסוים בפרק הזמן הזה קטן מאוד. לעומת זאת, אולי פחות מפתיע שכלבי רועים, שנבררו במשך אלפי שנים כדי להקשיב לפקודות, מראים את התכונה הזו באופן מובהק.
המחקר בתחום עדיין ממשיך, ותיבת דארווין ממשיכה לגדול ולאסוף מידע על כלבים וחיות מחמד מכל העולם. באתר שלהם תוכלו להשתתף בניסויים, ואף לרכוש ערכה מיוחדת ולאסוף דגימה מהכלב שלכם שתשלח לריצוף דנ”א, שיעזור לכם ללמוד להכיר את חיית המחמד שלכם מבפנים.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, מייקל קניגס, שרה עטיה, ותומר כהן, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות ותכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
