“פיל לעולם לא שוכח” מציין ב”ספר הג’ונגל” הפיל המכובד קולונל האטי. הוא לא היחיד שחושב כך, ליכולת הזכרון של פילים יש תדמית חיובית מאוד בקרב בני האדם, אך האם מאחוריה עומד ביסוס מדעי? ובכן, התשובה היא כן. לפילים יש הן זכרון חברתי מצוין, והן זכרון מרחבי מצוין.
פילים הם יצורים מאוד חברתיים, הם חיים בעדרים של מספר משפחות (מלבד זכרים בוגרים שפעמים רבות מסתובבים לבד), אם כי לעיתים העדרים הללו יכולים להתקבץ לכדי עדר ענק בגודל של כמה מאות פרטים. אי אפשר להסתדר בחברה כזו בלי יכולת לזכור את החברים לעדר. ואכן פילים יודעים לזהות את חבריהם לפי ריח, מראה וקול. מה שמעניין הוא שהזכרון הזה נשאר גם לאורך זמן. שתי פילות שחיו יחד בקרקס, הופרדו ולא ראו אחת את השנייה במשך 22 שנים, ובכל זאת, כשהן נפגשו שוב במקלט לפילים, הן מיד נקשרו אחת לשנייה באופן שהפתיע גם את עובדי המחסה. למרות פרק הזמן הארוך, אף אחת מהן לא שכחה את רעותה.
לפילים אין רק זכרון טוב לפילים אחרים, אלא גם ליצורים אחרים כמו בני אדם. הם יכולים לזכור מטפלים ואנשים שהיו איתם בקשר גם לאחר עשרות שנים. בעולם המודרני, לזכרון החברתי לבני אדם יש גם השפעה על הישרדות הפילים. במחקר שנערך בקניה השמיעו לפילים הקלטות של בני המסאי, שצדים פילים, ושל בני הקמבה, שלא עושים זאת. על אף שבשני המקרים המילים שנאמרו בהקלטות היו זהות, וכנראה שאתם לא הייתם מצליחים להבדיל ביניהם, הפילים דווקא כן הבדילו בין שני השבטים, והגיבו בצורה מתגוננת מול הקולות של בני המסאי אך לא מול בני הקמבה, כי הם זכרו שהראשונים מהווים איום והאחרים לא. באופן מרשים יותר, כאשר משמיעים לפילים קולות של נשים וילדים מבני המסאי, שלא נוהגים להשתתף בציד, הפילים לא מגיבים בצורה מתגוננת. כך שהם זוכרים מצוין ויודעים להבדיל בין קבוצות אתניות, מין וגיל של בני אדם שונים, למרות שמדובר במין אחר לגמרי!
הזכרון המרחבי של פילים מאפשר להם לזכור מקומות שבהם הם ביקרו בעבר, כמו נתיבי הגירה ומקורות מים ומזון. עדרי הפילים הם מטריאכלים ומונהגים על ידי הנקבות המבוגרות בכל קבוצה. בתקופות בצורת באפריקה, כאשר המזון בסביבת העדר מדלדל, הנקבה המבוגרת משתמשת בזכרונה כדי להוליך את העדר למקורות מזון רחוקים, והיא זוכרת אותם מצוין גם אם היא לא ביקרה בהם שנים רבות. מעקב אחרי עדרים כאלה מראה שככל שהנקבה שבראש העדר מבוגרת יותר, ונסיון החיים שלה עשיר יותר, סיכויי ההישרדות של העדר בתקופות בצורת גבוהים יותר.
ומה לגבי המוח? אחד האזורים החשובים ביותר לזכרון מרחבי ולזכרון חברתי הוא ההיפוקמפוס. אלא שבאופן מפתיע, ההיפוקמפוס של פילים לא גדול או מפותח ביחס לשאר המוח באופן מובהק בהשוואה ליונקים אחרים. אמנם נמצאה מורכבות מסוימת אצל פילים בחלק של ההיפוקמפוס שבו נמצאו תאי העצב שכנראה מעורבים ביכולת הניווט שלנו, אבל נראה שעדיין לא ברור לנו מה הבסיס המוחי של הזכרון המרשים של פילים.
יכולת הזכרון של פילים היא רק אחת מיני יכולות מרשימות נוספות שאותם הם מפגינים, כמו אמפתיה ומידה מסוימת של מוסר, שימוש בכלים, ביצוע של פעולות אריתמטיות פשוטות וגם שליטה מוחית מאוד מורכבת על החדק. אז צפו לעוד טורים שיעסקו במוח של החיה המופלאה הזו.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, מייקל קניגס ושרה עטיה, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
