הסיבה הראשונה היא גודל. גברים גדולים יותר מנשים (ויש לכך כנראה סיבה אבולוציונית, או אולי שריד אבולוציוני, כפי שהסברתי בעבר). ככל שיצור גדול יותר, כך גדל היחס בין הנפח לשטח הפנים שלו. אם ניקח קובייה ונגדיל את הנפח שלה פי שתיים, נראה ששטח הפנים שלה לא גדל גם כן פי 2, אלא בהרבה פחות. החום יוצא החוצה מהגוף שלנו דרך שטח הפנים של העור. ככל שהנפח יותר גדול משטח הפנים, יש לנו באופן יחסי פחות שטח לאבד דרכו חום, ולכן עכבר מתקרר מהר יותר מפיל, ולכן הגיוני שאישה קטנה תתקרר מהר יותר מגבר גדול.
הסיבה השנייה קשורה לניצול אנרגיה, ככל שאנחנו מנצלים יותר אנרגיה, כך משתחרר יותר חום. יש כל מיני סיבות לחשוב שאצל גברים התהליך הזה בממוצע נרחב יותר. קודם כל, לגברים יש יותר מסת שריר, ושרירים צורכים המון אנרגיה. מעבר לכך, צריכת אנרגיה מבוקרת על ידי בלוטת התריס, והפרעות בבלוטת התריס נפוצות הרבה יותר אצל נשים. במצב של תת פעילות של בלוטת התריס, מיוצרים פחות הורמונים, ולכן פחות אנרגיה משתחררת, ויחד איתה פחות חום נצבר בגוף, וכתוצאה מכך למי שסובלת מתת פעילות של בלוטת התריס תטה להיות רגישה יותר לקור.
זרימת דם רבה יותר גם היא כמובן מעורבת בחימום הגוף. ונשים נוטות לסבול יותר מאנמיה מגברים, בין היתר משום שהן מאבדות הרבה דם במהלך המחזור החודשי. בנוסף, ממספר סיבות זרימת הדם לאזורים שרחוקים מהלב אצל גברים גדולה יותר מאשר אצל נשים, ולכן נשים נוטות לאבד יותר חום בקצוות הגוף. ואם חלקכן מרגישות שקר לכן באצבעות או ברגליים הרבה, ייתכן שזו הסיבה.
יכול להיות שהסיבה גם קשורה לעניינים חברתיים, למשל הלבוש. לבוש “מכובד” לגברים שנהוג לבוא איתו לעבודה כולל מכנסיים ארוכים וחולצות מכופתרות, הלבוש המקביל לנשים בקוד החברתי שלנו כולל בגדים קצרים יותר, שמשאירים אותן חשופות יותר לקור בעוד שעמיתיהם מתבשלים בנעלי העור שלהם. חשוב גם לזכור שלמרות שבהחלט רואים הטייה לכיוון הנשים, אין זה אומר שכל הנשים בהכרח רגישות לקור והגברים לחום, כולנו מכירים לא מעט כאלה שדווקא נמצאים במחנה ה”לא מתאים” כביכול בקרב על המזגן.
ייתכן שכל צד במלחמה הקשה הזו ינסה לנצל את המידע שנמסר כאן כדי לזקוף טיעונים בעד או נגד הדלקת המזגן, אבל מה שחשוב לזכור הוא שחשוב שתסתכלו לא רק על עצמכם, אלא תוודאו שלכל שאר אלה שחולקים איתכם את המרחב טוב ונעים, אחרת, גם אם תנצחו בקרב על המזגן, המחנה השני אולי ינקום בכם בקרב במטבחון….
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, יובל שער, בני גויכמן ותמר כהן, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
הצטרפו לרשימת התפוצה של הבלוג וקבלו את התכנים ישירות למייל
אילוסטרציה: Getty images
ראיון שנתתי בנושא ל”שגרת חירום” בגל”צ