למה בני אדם מתעלפים וחיות אחרות לא?

עלפון ואיבוד הכרה הוא דבר שיכול לקרות לכולם. המוח שלנו דורש אנרגיה, והאנרגיה הזו מגיעה אליו דרך זרם הדם. כאשר מסיבה כזו או אחרת יש ירידה בזרימת הדם למוח יכול להיות אובדן הכרה, מתח השרירים צונח, ובלעדיו אין מי שיחזיק את שרירי הגוף, ואנו נופלים ומתעלפים. מה שמעניין הוא שעלפון היא תופעה שקיימת כמעט אך ורק בבני אדם, ונדירה מאוד (עד כדי לא קיימת) בבעלי חיים. הפעם ננסה להבין מדוע זה מתרחש, והאם אלה חדשות טובות או רעות עבורנו?

תיאורטית, זה לא שבעלי חיים לא יכולים להתעלף בכלל. אפשר בהחלט לבצע ניסוי במעבדה ולהתערב למשל בפעילות של עצבים שמעורבים בתהליך ולגרום באופן מלאכותי לחיה להתעלף. יש גם עדויות נדירות יחסית של עלפון כתוצאה מבעיה לבבית בבעלי חיים. הלב הוא הרי משאבת הדם של הגוף, ולכן בעיה בלב יכולה לגרום לפגיעה בזרימת הדם במוח. יש כיום עדויות על כלבים וחתולים שהתעלפו מהסיבה הזו.

עם זאת, ברוב המקרים בני אדם לא מתעלפים בגלל בעיה לבבית, ואדם בריא שאיבד הכרה לא צריך מיד לרוץ לקרדיולוג. רבים מתעלפים למשל בגלל התייבשות, או בגלל התרגשות יתר פתאומית, לחץ או חרדה, שיכולים לשנות את הבקרה המוחית על לחץ הדם, ובכך להוריד את זרימת הדם למוח. אלא שאין עדיין שום תיעוד מדעי של בעלי חיים שמתעלפים מסיבה שאינה לבבית, ובפרט לא מהסיבות שבגללן בני אדם מתעלפים לרוב, ואז עולה השאלה, מדוע?

הסיבה הראשונה שעליה ניתן לחשוב היא המעבר שלנו להליכה על שתיים. בניגוד לקרובינו הקופים ורוב מיני היונקים שנעים על ארבע, ההזדקפות של האדם הביאה את המוח שלנו למקום גבוה משמעותית מהלב. לכן משאבת הדם של הגוף שלנו צריכה לעבוד חזק נגד כוח הכבידה כדי להזרים דם במעלה הדרך עד למוח. אלא שהאמת היא שאנחנו ממש לא היחידים שמתמודדים עם הבעיה הזו, יש לא מעט הולכים על ארבע שאצלם הראש גבוה יותר מהלב, כך למשל הגמל, היען, וכמובן הג’ירפה. יש גם בעלי חיים שמעלים ומורידים את ראשם פעמים רבות, מה שיכול לשנות את זרימת הדם למוח משמעותית, ויש גם זוחלים שיכולים לבלות זמן רב במצב מאונך, למשל על גזע של עץ, ועדיין לא להתעלף. עם זאת, אנחנו יודעים למשל שאצל הג’ירפות יש מערכת מורכבת מאוד להתמודדות עם שינויים בלחץ הדם, כך שייתכן שיש סיבה נוספת.

דבר אחר שמייחד את בני האדם הוא המוח הגדול שלנו. המוח הוא איבר בזבזני מאוד, ועל אף שהוא מהווה רק כ-2% ממסת הגוף, הוא דורש כ-20% מהאנרגיה שמגיעה אלינו. לכן אל המוח מגיע הרבה מאוד דם, ומכיוון שהוא צריך כל כך הרבה אנרגיה, המוח שלנו מאוד רגיש לשינויים בזרימת הדם ממוח קטן יותר שדורש פחות אנרגיה.

השילוב של הדרישות העצומות של המוח שלנו עם המיקום הגבוה שלו מעל הלב הם כנראה הסיבה המרכזית שבגללה אנחנו מתעלפים ובעלי חיים אחרים הרבה פחות. אך על אף שזה נשמע כמו חסרון, צריך לזכור שהמעבר להליכה על שתיים היה צעד מרכזי מאוד באבולוציה של האדם שהוביל אותנו לאן שאנחנו היום, ובזכות המוח הגדול ודורש האנרגיה שלנו אנחנו מסוגלים לעשות את כל הדברים המיוחדים שאנחנו עושים, כמו לקרוא את הטור הזה וללמוד ממנו דברים חדשים עלינו ועל המוח שלנו.

אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, יובל שער, בני גויכמן ותמר כהן, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן