פרסי איג נובל, המחולקים מדי שנה בסמוך לשבוע שבו מוכרזים הזוכים בנובל, הם הפרסים הצבעוניים והמשעשעים ביותר בעולם המדע והם ניתנים למחקרים שנשמעים ביזאריים במיוחד, אך במחשבה שנייה הולידו ערך מדעי מסקרן. או כפי שהגדירו יוזמי הפרס את המחקרים שהם מחפשים: “כאלה שגורמים לצחוק, ואז לחשוב”.
בשנה שעברה למשל זכתה בפרס חוקרת שכתבה עשרות רבות של מאמרים המנתחים לעומק יללות חתולים, ולפני שנתיים זכו חוקרים שהגדירו את תופעת המיזופוניה, חוסר היכולת לסבול רעשים מסוימים, כגון קולות לעיסה או הקלקה על עטים. בפרס בביולוגיה השנה, למשל, זכו חוקרים מברזיל וקולומביה שבחנו כיצד עצירות משפיעה על סיכויי ההזדווגות של עקרבים. באיג נובל לשלום זכו חוקרים שפיתחו אלגוריתם שאמור לעזור לרכלנים להחליט מתי לשקר ומתי לומר אמת. ובפרס בתחום הקרדיולוגיה זכו חוקרים אירופאים שהראו שכשאנשים נמשכים זה לזה בדייט, קצב פעימות הלב שלהם מסתנכרן.
אבל הייתי רוצה להרחיב מעט על הפרס לרפואה, שניתן השנה לקבוצת חוקרים פולנים שהראו כי שימוש בגלידה כטיפול רפואי יעיל עבור חולי סרטן. זה אולי נשמע מופרך, אבל מאחורי המחקר עומד הגיון מעניין מאוד: חולי סרטן רבים עוברים טיפולים כימותרפיים או טיפולי השתלת תאי גזע, ואחת מתופעות הלוואי הנפוצות ביותר של הפרוצדורות האלה היא מוקוטוזיס – פצעים ודלקות המופיעים בחלל הפה והלשון, ומלווים לעתים בדימום. אפשר לדמיין עד כמה התופעה פוגעת באיכות החיים של המטופלים, מעבר לכאב הרב ולתחושת הצריבה, הם גם סובלים מפגיעה בתאבון וקושי באכילה ובבליעה.
מחקרים שפורסמו בעשור הקודם מצאו כי טיפול באמצעות קור יכול לעזור לאנשים שסובלים ממוקוטוזיס. במספר ניסויים קליניים נתנו רופאים למטופלים להחזיק שבבי קרח בפה בזמן מתן כימותרפיה. נמצא כי הקירור האט את זרימת הדם בחלל הפה בזמן שהכימותרפיה מוחדרת לדם בעירוי. כתוצאה מכך, הרירית שבפה פחות נחשפת לתרופה והסיכוי שהפצעים יופיעו קטן הרבה יותר.
השיטה לא ממש נמצאת בשימוש בבתי חולים, וייתכן שהסיבה לכך היא שזה לא כל-כך נעים להחזיק שבבי קרח בפה למשך מספר שעות בזמן הטיפול הכימותרפי. לכן החליטו החוקרים על גישה אחרת: הם פנו לבעל הקפיטריה בבית החולים, וזה שמח לתרום עבורם גלידה. המטופלים קיבלו שלוש מנות גלידה בטעמים לבחירתם, ונתבקשו לצרוך אותן לאט לאט, כדי לקרר את הפה כמה שיותר לאורך זמן. התוצאות הראו הצלחה רבה: בעוד שבקבוצת הביקורת כמעט 60% מהחולים פיתחו מוקוטוזיס, אצל אלה שאכלו גלידה רק 29% מהחולים פיתחו את תופעת הלוואי. היו גם סימנים לכך שמי שאכל גלידה וכן סבל ממוקוטוזיס פיתח גרסה קלה יותר שלה.
זה מצחיק לחשוב שגלידה יכולה לעזור לחולי סרטן, אבל בעצם מדובר בטיפול פשוט מאוד, זול מאוד, לא תרופתי, ובקלות ניתן להכניס אותו לכל בית חולים. אפשר גם להניח כי הוא יתקבל בהתלהבות רבה אצל רוב המטופלים. זה היופי האמיתי בפרסי איג נובל. הם מלמדים אותנו שגם למחקרים מוזרים מאוד יש מקום בקהילה המדעית, כי הרבה פעמים פריצת הדרך הבאה מגיעה ממקום מאוד לא צפוי.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, שרה עטיה, ותומר כהן, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות ותכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
צילום: ענת פייזר