בלילה שבין חמישי לשישי הוכרזו פרסי האיג נובל ל-2021. אני מאוד אוהב את הפרס הזה, שניתן למחקרים ש”בהתחלה גורמים לך לצחוק, ואז גורמים לך לחשוב”. השנה זכו מגוון של מחקרים שכאלו, כמו מחקר שבחן האם אנשים מזוקנים מוגנים יותר כשהם חוטפים אגרוף לפנים, או מחקר שבחן מה הדרך הטובה ביותר להרים קרנף. אבל היום נדבר על הזוכה בפרס האיג נובל לביולוגיה. הכירו את סוזן שוץ, חוקרת שבדית מעולם ההפרעות בתקשורת. שכתבה עשרות מחקרים וספרים שמנתחים את הדיבור של החתולים. כן כן, שוץ חוקרת את מדעי המיאו.
אז הטור של היום יוקדש לתקשורת חתולים, ואולי הוא יעזור לנו להבין מה הם מנסים לומר לנו. העדויות הראשונות להמצאות חתולים בחברת אדם (עד היום מדענים מתווכחים בינם לבין עצמם האם נכון לומר שהם בויתו, או לא), הופיעו בקפריסין לפני 9500 שנה. בקפריסין אין חתולי בר באופן טבעי, אך נראה שבני האדם הביאו אותם איתם מהיבשה, ייתכן שכדי לחסל מכרסמים ושאר מזיקים שמאיימים על החקלאות, שהייתה אז בראשית דרכה. בהמשך, בזכות מראם החמוד (וזו סיבה מדעית בהחלט) הם שגשגו בקרב בני אדם. כיום יש כ-600 מליון חתולי בית שחיים כחיות מחמד בבתים בכל רחבי העולם.
חתולים מתקשרים ביללות בינם לבין עצמם, הן משום היותם יצורים חברתיים, הן כי הם פעילים בלילה, והן בתקשורת בין אם לגוריה, שם לקולות יש תפקיד מרכזי. אבל לפי שוץ, התקשורת עם בני אדם היא שהפכה את ה”שפה” של החתולים למורכבת. לחתולים מבויתים יש צלילים מגוונים יותר, עשירים יותר, ועם הרבה יותר ניואנסים מאשר לחתולי הבר.
לחתולים יש יכולת למידה מרשימה בכל הנוגע לתקשורת עם בני אדם, והם בוחנים ומחפשים את הדרך האידאלית לתמרן את הסובבים אותם כדי להשיג את מבוקשם. חתולים שזה עתה אומצו כחיות מחמד, ינסו לתקשר עם הבעלים החדש שלהם במנעד רחב של צלילים כדי לבקש אוכל, עד שהם ימצאו את הצליל האידאלי שבתגובה אליו האדם מוזג להם מזון דשן וטעים, ויעברו לתקשר בעיקר באותו צליל שהשיג את התוצאה הרצויה.
גם אם לאוזן בלתי מקצועית נשמע שחתולים מתשתמשים באותו הצליל בכל סיטואציה, נראה שיש הבדל מהותי בין יללותיהם במצבים מנטלים שונים (ואגב, כמה אנשים שחיים עם חתולים תקופה ארוכה סיפרו לי שעם הזמן הם למדו להבחין בין המצבים). שוץ בחנה כ-800 “מיאוים” (האם יש ל”מיאו” בכלל צורת רבים?), של חתולים במגוון מצבים מנטליים, והראתה שיש הבדל מובהק בין הצלילים. מיאו במצב מנטלי חיובי נוטה להיות קצר יותר, בעל מלודיה עולה ולהשתמש יותר בתדר היסודי של הגל, ובמצב מנטלי שלילי קורה ההפך. אנחנו לא תמיד מבחינים בהבדלים האלה, ולכן בעלי חתולים לרוב בוחנים גם את שפת הגוף של החתול כדי להבין מה הוא מרגיש.
לשוץ עצמה, אל תדאגו, עוד יש לא מעט תוכניות לעוד מגוון של מחקרי מיאו חדשים. המחקר הנוכחי עליו היא עובדת מנסה להשוות בין מיאו של חתולים מלונד, העיר בה היא גרה, לבין מיאו של חתולים שגרים בשטוקהולם, כדי לנסות ולהבין האם שוני ביללות יכול להעיד על כך שלחתולים שגרים במקומות שונים יש מבטא שונה.
אז מזל טוב לזוכה המאושרת, וכרבול נעים לכל בעלי החתולים באשר הם. וכרגיל נזכיר שחלוקת האיג נובל השנתית בעצם מבשרת על כך שאנחנו מתקרבים לשבוע הנובל שעתיד להתקיים, כמו תמיד, בתחילת אוקטובר הקרוב. אתם מוזמנים להמשיך לעקוב, אני כמובן אסקר אותו כאן בבלוג.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, מייקל קניגס ושרה עטיה, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
