השפה האנושית היא אחת הסיבות שבגללה בני אדם כל כך מוצלחים. אין אף בעל חיים אחר שיש לו יכולת תקשורת כל כך מורכבת, שמאפשרת להביע כל כך הרבה דברים, כמו בני האדם. אבל איך קרה שדווקא אנחנו הצלחנו לפתח שפה כה מורכבת? מה איפשר זאת? זו שאלה שחוקרי מוח עובדים עליה קשה.
מחקר רב נעשה על המוח האנושי בניסיון להבין איך הוא התפתח למצב שמאפשר לנו ליצור שפות כה מורכבות, אבל מכיוון שההתפתחות הזו צריכה לעבור בתורשה, הרבה עיניים גם מופנות לדנ”א בניסיון לחפש “גנים של שפה”.
לפני 20 שנה התפרסם מחקר מעניין על משפחה בריטית, שבה 15 מבני המשפחה המורחבת סבלו מקשיים מאוד חמורים בשפה, הן קשיים שקשורים ליכולת לדבר ולהביע שפה, והן קשיים בשפה כתובה.כשכל כך הרבה אנשים מאותה המשפחה סובלים מאותה תסמונת, נכון לחשוד שמדובר בתופעה גנטית.
ואכן, התברר שנפוצה אצלם מוטציה קטנה בגן שנקרא FOXP2. זהו הגן הראשון שזוהה אי פעם שקשור לשפה האנושית, ואתם יכולים לנחש איזה עניין מדעי הוא יצר – מהר מאוד כבר היו מי שהכתירו אותו בתור “הגן של השפה”.
כיצד יכול להיות שגן אחד מצליח להשפיע על תופעה מורכבת כמו שפה? מסתבר ש-FOXP2 מבקר את הביטוי של גנים אחרים, ולכן שינויים בגן הזה יכול לגרום לשינויים במערכת שלמה.
באופן לא מפתיע, נמצאו כבר הקשרים בין הגנים שאותם FOXP2 מבקר לבין פגיעות בשפה. מעבר לכך, נראה ש-FOXP2 חשוב להתפתחות המוח והריאות, וגם מעורב בלמידה וגמישות של תאי עצב במוח ובכישורים מוטורים.
הגן הזה לא קיים רק בבני אדם – אנחנו רואים אותו בכל בעלי החוליות, ואין כמעט (ועוד נחזור ל”כמעט” הזה) הבדלים בגן הזה בין מין למין. מה שכן, כשפוגעים בגן הזה בבעלי חיים שונים, אנחנו רואים שהיכולת שלהם לתקשר נפגעת. גורי עכברים, שמתקשרים באמצעות קריאות קוליות שבני אדם לא יכולים לשמוע, מאבדים את היכולת לעשות זאת כשפוגעים להם ב-FOXP2. לגן הזה יש גם תפקיד חשוב בפיתוח הקריאות אצל עטלפים, שמשתמשים בקול כדי להתמצא במרחב. גם בקרב ציפורי שיר, כשפוגעים ב-FOXP2, הציפורים לא לומדות לבצע את השירים בצורה מדויקת.
כשמסתכלים על החלבון שנוצר מהגן FOXP2 בבני אדם ומשווים אותו לחלבון של FOXP2 בשימפנזים, נראה שהם כמעט זהים. רק שתי חומצות אמינו מפרידות בין האחד לשני. החוקרים מנסים להבין אם השינויים האלה הם אלה שקרו באבולוציה של האדם איפשרו לו לפתח שפה, וכבר יש ממצאים שמראים שהם אכן קשורים להתפתחות המוח.
ומה עם בני אדם אחרים? נראה שלקרובינו הניאנדרתלים והדניסובים יש את אותו FOXP2 שיש גם לאדם המודרני. האם זה אומר שניאנדרתלים ודניסובים יכלו לדבר כמונו? ייתכן. אך ייתכן שהתמונה מורכבת יותר. על אף שברור שקיים קשר בין תקשורת לבין FOXP2, ואף שהוא מוכר בתור “גן השפה”, רוב הקהילה המדעית מאמינה כיום כי השפה האנושית לא נוצרה רק בגלל גן אחד ויחיד. ייתכן שקרו כאן כמה תהליכים מורכבים יותר, שבסופו של דבר עזרו לנו ליצור את השפה הכל כך מורכבת שלנו. אבל הגילוי של FOXP2 היה אבן חשובה מאוד בדרך להבין מה הופך אותנו ליצורים ייחודיים כל כך.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, מייקל קניגס ושרה עטיה, התומכים המובילים. אני מזמין אתכם לתמוך גם כן, לעזור לבלוג לצמוח ולקבל מגוון תשורות. עוד פרטים כאן
