הפעם נדבר על מאנצ’יז – התחושה הידועה שמרגישים אחרי צריכת קנאביס, שפתאום משום מה מעורר את התיאבון באופן מפתיע. התופעה הזו מוכרת לנו כבר אלפי שנים. ישנן עדויות עוד מהמאה הרביעית לספירה לכך שקנאביס שימש בהודו כטיפול שניתן במקרים של פגיעה בתיאבון. המחקר המתועד הראשון שקישר בין קנאביס לתיאבון התקיים ב-1933 והראה שחיילים שצרכו קנאביס פיתחו תיאבון מוגבר שהתבטא בצריכה של הרבה יותר מזון ממי שלא צרך קנאביס.
כמה מהחומרים הפעילים בקנאביס (ובראשם ה-THC המפורסם) דומים במבנה הכימי שלהם לקבוצת חומרים כימים שמופרשת במוח שלנו באופן טבעי שנקראת בשם כולל “אנדוקנבינואידים”, אלו חומרים שגורמים למגוון תהליכים כמו שיכוך כאב ואופוריה (ולכן אלו תופעות נפוצות בצריכת קנאביס). אבל קולטנים אנדוקנבינואידים יושבים גם בהיפותלמוס, האזור במוח שאחראי בין היתר על תחושת הרעב והשובע שלנו. כשמעוררים את פעילות הקולטנים הללו, התיאבון עולה, וכשמדכאים אותם, הוא יורד.
מחקרים נוספים מלמדים אותנו שיש קשר בין אנדוקנבינואידים לבין הורמונים שקשורים לרעב ושובע. כך למשל גרלין, הורמון שהגוף מפריש ומעודד אכילה. נמצא שרמות הגרלין בדם גבוהות יותר אצל אנשים שצרכו קנאביס. גם ההורמון לפטין, שמופרש כשאנחנו מלאים ומעודד שובע, קשור לאנדוקנבינואידים, ונראה שכשפוגעים בהפרשתו (ובכך מדכאים את תחושת השובע), יש יותר אנדוקנבינואידים במוח.
אבל מסתבר שהתמונה מורכבת הרבה יותר. כבר יש מי שטוען שקנאביס דווקא מרזה. משום מה, בקרב צרכני קנאביס קבועים, שצורכים את הסם לפחות שלוש פעמים בשבוע, שיעור השמנת היתר וסכרת הנעורים נמוך באופן משמעותי. גם חולדות שצרכו קנאביס באופן קבוע הראו ירידה בתיאבון, ואם נחזור להודו העתיקה, נמצא שם טקסטים ובהם נזירים צורכים קנאביס כדי להתגבר על תחושות רעב. איך זה ייתכן?
ההשערה המרכזית היא שהדבר קשור בהבדל בין צריכה מפעם לפעם לצריכה קבועה של קנאביס. אצל צרכנים קבועים ה-THC מפעיל את הקולטנים האנדוקנבינואידים, שמעודדים רעב, פעם אחר פעם אחר פעם. מכיוון שהגירוי יחסית קבוע, הקולטנים כנראה מאבדים את הרגישות שלהם, ופועלים פחות ופחות בכל פעם שהם מופעלים, ולכן צרכני קנאביס קבועים מרגישים דווקא ירידה בתיאבון.
כיום בוחנים טיפולים מבוססי מעודדי ומדכאי-אנדוקנבינואידים, לטיפול הן בבעיות תיאבון והן בהשמנת יתר. אולם כדי שהטיפול יהיה יעיל, צריך להבין את תופעת המאנצ’יז לעומק, על שני הצדדים של המטבע.
