בכמה וכמה שאלות שנשלחו לפינת #להבין_אבולוציה של הבלוג, הקוראים בלבלו את המילים “גנטי” ו”תורשתי”, והשתמשו במילה האחת כשהם בעצם התכוונו למילה האחרת. אכן, ביומיום שלנו לעיתים אנו מרגישים שמדובר במילים נרדפות, אבל מדובר בשתי מילים עם משמעות שונה. אז זו הזדמנות טובה לעשות סדר:
תורשתי – משהו שעובר בתורשה מהורים לצאצאיהם
גנטי – משהו שמתקשר לגנום, לרצף הדנ”א שלנו
מכיוון שהורים מעבירים בתורשה חומר גנטי לצאצאיהם, הרבה מאוד פעמים יש חפיפה בין השניים, הרבה מחלות גנטיות הן מחלות תורשתיות שעוברות מדור לדור. אבל לא מדובר בשני מושגים זהים, ובדיוק בגלל זה חשוב לעמוד על ההבדלים:
יכול להיות שינוי גנטי שלא יהיה תורשתי. למשל, בסרטן. סרטן היא מחלה גנטית, אך רוב מקרי הסרטן אינם תורשתיים. כשאדם מעשן הרבה סיגריות, וגורם בכך לפגיעה בדנ”א שלו בתאי הריאה ותוצאה מכך מתפתח אצלו סרטן ריאות, התבצע אצלו שינוי גנטי שגרם למחלה, אבל השינוי הזה לא הגיע לו בתורשה מהוריו.
שינוי תורשתי שהוא לא גנטי יכול לקרות בגלל שינוי באפיגנטיקה, הבקרה על הדנ”א. כך למשל הריונות שהחלו בעת “הרעב ההולנדי” בחורף 1945 הביאו ילדים קטנים משמעותית, ואף עם סיכון גבוה למגוון רחב של מחלות. הסתבר שהרעב יצר שינוי בבקרה על אחד מגורמי הגדילה החשובים בגוף שעבר הן לילדים והן לנכדים (משום שעוד ברחם נוצרות אצל העוברה כל הביציות שלה, ולכן הבקרה על הדנ”א של הדור השלישי יכולה להיות מושפעת גם כן). ייתכן ששינוי דומה לזה מסביר את השכיחות הגבוהה של פוסט-טראומה בקרב בני הדור השני והשלישי לשורדי השואה.
כמו כן, רבים מגדירים גם שינויים תרבותיים שעוברים מדור לדור (כמו מנהגים או מסורות) כשינוי תורשתי שאינו גנטי, ויש בזה צדק מסוים.
זו לא טרחנות, להבדלים האלה יש משמעות. כשאנחנו מפרשים לא נכון את המילים “גנטי” ו”תורשתי”, אנחנו יכולים לתפוס לא נכון מחלות מסוימות, לבסס שמועות לא נכונות מדעית ולפתח פאניקה (“אם לאבא שלי יש סרטן, זה אומר שהסיכוי שאני אחלה בסרטן גבוה יותר כי זה גנטי?”). אז אתם מוזמנים לגזור ולשמור.
מדור “להבין אבולוציה” מתקיים בזכות תומכי הפטריאון, שהתמיכה שלהם מאפשרת לי לספק לכם יותר תכנים. זו הזדמנות להודות להם, ובייחוד לתומכים המובילים: עינבל רמות, מייקל קניגס ומתן רינג. אם תרצו להצטרף ולזכות במגוון הטבות שוות, תוכלו לקרוא עוד כאן
