הגל השני וההגבלות החדשות העירו מרבצם מתנגדי קורונה, וגרמו לרבים נוספים להרגיש שהתגובה לנגיף היא מוגזמת. לכן החלטתי לענות פה על כמה טיעונים נפוצים של הנ”ל שכנראה יצא לכם לשמוע, ולעשות קצת סדר בבלאגן.
(דיסקליימר: אני לא וירולוג או אפדימיולוג. אבל אני כן מדען, כן ביולוג, ואני כן יודע לנתח נתונים ולקרוא מאמרים. בכל זאת, כפי שתוכלו לראות, אתם לא קוראים פה את הדעה האישית שלי אלא מסקנות של הקהילה המדעית ממחקרים ונתונים. זו הזדמנות טובה גם להודות לאנשים הנהדרים מעמותת מדעת, אנשי מקצוע מעולים שבתוך ים הדיסאינפורמציה של הרשתות החברתיות הם מהווים נקודת אי של מקצועיות והנגשת מידע רפואי אמין. הם לימדו אותי המון על המחלה ותמיד היו שם כדי לייעץ, ואני ממליץ מאוד לעקוב אחריהם למי שעוד לא עושה זאת).
*טיעון ראשון: הקורונה לא באמת מסוכנת*
רבים אוהבים להשוות בין הקורונה לשפעת. אלא שכיום, כשיש לנו נתונים, אנחנו מבינים שהקורונה מסוכנת הרבה יותר. אם נביט על המספרים הרשמיים, המצב נראה רע. נכון להיום אובחנו 12 מליון מקרים, ומתו 550 אלף בני אדם. לפי הנתונים האלה המחלה הורגת אחד מכל 22 אנשים. ייתכן שהמצב במציאות פחות נורא משום שיש כנראה הרבה מקרים שלא אומתו או אובחנו (אבל גם אנשים שמתו סיבוכי שלא זוהו ככאלה ולכן לא נחשבים כקורבנות קורונה). כך שההערכות נעות כרגע בין 0.5-1.5% מקרי מוות. זה הרבה הרבה יותר משיעור התמותה משפעת. אבל הבעיה היא שהמספר הזה לא נשמע מפחיד מדי, ולכן אנחנו מרגישים שאננים. אבל בואו נסתכל על זה כמו שדניאל כהנמן אוהב: אם אכן ניתן לנגיף להתפשט, ולהדביק את כל האוכלוסית העולם כשעוד אין לנו טיפול יעיל, זה אומר שאחד מכל מאה בני אדם שאתם מכירים ימות, 75 מליון מתים בערך. האם זו לא מרגישה לכם כעת כמו מגיפה?
*טיעון שני: מספר המתים השנה לא גבוה יותר מאשר בשנה שעברה*
זהו טיעון נפוץ מאוד שלפיו קורבנות הקורונה הם בעיקר אנשים עם מחלות רקע שהיו צריכים גם ככה למות. מתנגדי הקורונה אוהבים להגיד שמספר המתים בישראל בין מרץ ליוני ב-2020 לא עלה ביחס לתקופה המקבילה ב-2019. הנתון הזה אכן נכון לגבי ישראל, אבל הסיבה לכך היא כי המדינה שלנו הייתה אחת הראשונות שהגיבו ביעילות ונקטו באמצעים משמעותיים כדי לעצור את ההתפשטות. אולי קצת מוזר שדווקא אלה שמתנגדים לשיטה הזו מביאים את הטיעון הזה. מעניין יותר לראות מה קורה במדינות שנקטו בדיוק בגישה ההפוכה של “לתת לוירוס להתפשט ולעשות את שלו”, ובכן, במדינות כאלה מספר המתים גבוה משמעותית משנה שעברה. ד”ר נטע סופר צור מציינת, לדוגמה, שבארה”ב יש כ-100,000 יותר מתים בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019. כך שלא, אלה לא אנשים ש”היו צריכים למות גם ככה”, כשאנחנו מונעים את התפשטות הנגיף, אנחנו מצילים חיים.
*טיעון שלישי: המסכות לא יעילות*
בתחילת המשבר היה דיון ארוך על יעילותן של מסכות, ובמרץ ארגון הבריאות העולמי אף הוציא הודעה שלא ממליצה לקהל הרחב להשתמש במסכות (בעיקר מתוך חשש שהצוותים הרפואיים, שצריכים את המסכות הללו יותר מכולם, ישארו חשופים). אבל מאז עברו הרבה מים בנהר, למדנו שהוירוס מדביק בעיקר במעבר בנוזלים, ולכן מסכות יעילות מאוד. היו מחקרים שהראו שאפילו מסכות בד פשוטות יכולות להפחית משמעותית את יכולת ההדבקה. זו הסיבה שמשרד הבריאות עשה פניית פרסה והתחיל לאכוף עטיית מסכות, גם ארגון הבריאות העולמי חזר בו כמובן מאז המחקרים החדשים וממליץ כיום על עטיית מסכות. מפעם לפעם עולים בתקשורת סיפורים על חולה קורונה שהתגלה, ולא הדביק אף אחד אחר בזכות המסכה שהקפיד לעטות.
*טיעון רביעי: הקורונה היא קונספרציה*
אחד הדברים המעניינים בתיאוריות קונספרציה, כמו שאני כותב פה לא אחת, היא שכשמפיציה מתגלים, מסתבר שהם בדו את הסיפור כדי להרוויח כסף או להשיג מטרה מסוימת. מדהים דווקא שאלה שטוענים כל הזמן ש”לממשל יש אינטרסים זרים”, לא מבינים שהם בעצמם פועלים בשביל אינטרסים זרים. והיום, כשלפי הנתונים ברור כל כך שהקורונה קטלנית, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו למי חשוב כל כך לגרום לנו להפיץ מחלות ולזרוע מוות בחברה, לפני שאנחנו מאמצים תיאוריה כזו.
*לסיכום: להיות חכמים מול להיות צודקים*
אני בטוח שרבים מכם כועסים על התנהלות הממשלה והגורמים האחראיים על הטיפול בנגיף. חלקכם בטח גם זועמים על כך שאנשי ציבור רבים לא מהווים דוגמה אישית. הרבה אנשים מרגישים ש”אם להם מותר, למה לי אסור”? אין ספק שלמקבלי ההחלטות יש אחריות על המצב שבו אנחנו נמצאים כיום, אבל הגיע הזמן להיות חכמים ולא להיות רק צודקים. אם יש לנו את היכולת לעצור את ההדבקה סביבנו, ואולי גם למנוע את מקרה המוות הבא, אנחנו צריכים לעשות ככל שביכולתנו כדי שלפחות בסביבתנו הקרובה נעצור את הנגיף כמה שרק אפשר. אז כן, מותר וחשוב לכעוס ולמחות, רק אנא מכם, שמרו על ההנחיות.
אם אהבתם את הפוסט, אתם מוזמנים לתמוך בי בפטריאון ולעזור לי להביא לכם עוד תוכן מעניין.
