איזה כאב ראש זה להיות הורה! תינוקות לא מסוגלים לעשות כמעט כלום בכוחות עצמם, וצריך לכרכר סביבם לאורך כל היממה כדי לדאוג להם, וגם כשהם כבר גדלים והופכים לילדים, בני נוער ובחורים ובחורות צעירים, ההורים (לרוב) עדיין שם, מסייעים, דואגים ותומכים. אצל כל כך הרבה בעלי חיים, יילוד שזה עתה הגיע לעולם הוא כבר עצמאי ומתפקד לבד בלי עזרה, ודווקא אצל בני האדם עוברים עשורים עד שהגוזלים עוזבים את הקן.
אבל מתברר שאנחנו לא המין היחיד שמתנהג ככה. מחקר שפורסם בחודש שעבר בחן מיני עורביים שונים והשווה אותם לציפורים הקרובות אליהם אבולוציונית. מסתבר שהעורביים מבלים זמן רב הרבה יותר בטיפול הורי, והגוזלים נשארים בקן עד גיל מאוחר יותר. ישנם מיני עורביים שבהם ההורים מטפלים בגוזלים עד לא פחות מאשר גיל 4. אם נשווה זאת לשנות אדם, הרי שמדובר על כ-20 שנה!
העורביים הם משפחה מאוד יוצאת דופן. כולנו מגדירים אותם כחכמים, יש להם זיכרון מרחבי פנומנלי ויכולת שימוש בכלים שאין לרוב בעלי החיים. המוח שלהם, בהתאם, גדול מאוד, על אף שהוא מעמיס משקל ומקשה על התעופה (ואולי בגלל זה לרוב הציפורים אין מוח גדול). למעשה, מוחם של העורביים מהווה בערך 2% ממשקל גופם, מדובר על משקל יחסי עצום שלא רואים כמעט בעולם החי, אבל הוא דומה מאוד למשקלו היחסי של המוח אצל בני האדם.
יש לא מעט מגבלות פיזיות שמונעות מאיתנו להיוולד עם מוח גדול (למשל גודל תעלת הלידה), גם אנחנו וגם העורבים נולדים עם מוח שאינו בגודלו המלא. לכן היילודים שלנו כל כך חסרי ישע וזקוקים לטיפול הורי שיעזור להם עד שהמוח שלהם יתפתח לגודלו הסופי.
אבל מעבר לכך, העובדה שהמוח מתפתח גם אחרי הלידה מאפשרת לנו גמישות. אנחנו אמנם צריכים ללמוד הכל בעצמנו, אבל בכך אנחנו לומדים את מה שרלוונטי לנו ולא מקובעים. אם ההורים למדו להשתמש בכלי חדש, או מצאו דרך חדשה להשיג דברים, הם ילמדו אותנו אותה, בעוד בעלי חיים שנהפכים לעצמאיים כבר מלידה לא יצליחו כנראה להתפתח ולהשתדרג בצורה הזו. אנחנו גם רואים את זה אצל העורבים, שמבלים לא מעט בקן עם גוזליהם ומלמדים אותם לעבוד עם כלים חדשים, והגוזלים לומדים לאט לאט לחקות את הוריהם, וכך מקבלים יכולות שעורבים מדורות קדומים יותר עוד לא הכירו.
אז בפעם הבאה שאתם מתייאשים מכך שהילדים שלכם זקוקים לכם כל כך, זכרו שזה לטובה, זה מה שמאפשר לנו להוציא לעולם את בני האדם הכי מפותחים ומוצלחים שיש, גם אם זה לוקח הרבה זמן. ותמיד אפשר להתנחם בכך שאנחנו לא לבד, ואי שם במרומי העצים יש זוג עורבים שעובד קשה מאוד כדי לחנך את גוזליו התמימים לא פחות.
