בשבוע האחרון, לאחר רגיעה קלה, נושא החיסונים שוב נמצא חזק בכותרות. כתבתי בעבר לא אחת מדוע אין סיבה לחשוש שחיסונים יגרמו לנזקים במוח. הטענה השקרית שלפיה חיסונים (ובאופן ספציפי החיסון לחצבת, אדמת וחזרת שמקבלים בגיל שנה) גורמים לאוטיזם הופרכה. הסתבר שהרופא שעומד מאחורי הסיפור זייף תוצאות של מחקר במטרה לגרום לדעת קהל שלילית נגד החיסון, משום שהוא פיתח חיסון אלטרנטיבי לחצבת. או במילים אחרות, הוא ניסה להרוויח כסף על חשבוננו אז הוא הפיץ שקרים וגרם לבהלה גדולה
אבל בין חצבת לבין המוח דווקא כן קיים קשר. חצבת גורמת לאחת ממחלות המוח הקשות שישנן, שנקראת SSPE (או בשמה המלא, Subacute sclerosing panencephalitis). מחלה חשוכת מרפא שמביאה איתה גזר דין מוות, והדיון המחודש בנושא החיסונים הוא הזדמנות טובה לספר לכם על המחלה הזו.
כשנגיף החצבת מדביק אדם, הוא יכול להתפשט למקומות שונים וליצור שם בעיות. פעמים רבות מערכת החיסון מצליחה להתגבר עליו ואז המחלה נשארת קלה, לעיתים לא, ואז מופיעים הסיבוכים הקשים של המחלה. במקרים נדירים מאוד הנגיף מצליח לעשות את דרכו למוח. בהתחלה הוא נכנס לשלב “רדום” (בדיוק כמו נגיף ה-HIV או נגיפי הרפס), השלב הזה נמשך בדרך כלל כ-6-7 שנים שבמהלכם הילד שנדבק בחצבת חי את חייו כרגיל, בלי שתהיה לו אפשרות לחשוד אפילו שבמוח שלו יושבת פצצה מתקתקת.
כשהנגיף “מתעורר” הוא מתחיל להדביק את תאי המוח וליצור זיהום קטלני. הזיהום מתפשט בקצב מהיר. הוא גורם לתאים למות, ולחומר הלבן, שדרכו מועברים אותות בין אזורים שונים במוח, להפגע (כמו שקורה בטרשת נפוצה אך בהיקפים גדולים יותר ובמהירות רבה יותר).
וכשתאים במוח מתחילים למות, גם התפקידים שעליהם המוח אחראי נפגעים. בהתחלה מזהים שינויים באופי, הילדים נעשים רגזניים יותר ומתנהגים שונה, כמו כן הזכרון שלהם נפגע והם מסתדרים פחות עם הלימודים. אך בשלב המתקדם התופעה מחמירה מאוד וככל שהזיהום מתפשט לעוד אזורים במוח, שינוי האופי הופך לחריף, הילד מפתח רעידות באיברי הגוף, התקפי אפילפסיה, חוסר שיווי משקל, ליקויים קוגניטיביים חמורים, הפרעות בתקשורת ובעיות נפשיות. בשלב הסופי של המחלה המוח כבר לא מצליח לשלוט בגוף, התסמינים המוחיים מחמירים, ולעיתים מצטרפים אליהם עיוורון או תרדמת.
המחלה קטלנית מאוד, מרגע הופעת הסימפטומים הילד צפוי למות תוך שלוש שנים. במקרה של וירוס אלים במיוחד, זה יכול לקרות גם תוך שלושה חודשים. המחלה היא חשוכת מרפא ואין לה תרופה. עם זאת, ישנם מקרים מעטים שבהם זיהוי של הזיהום בשלבים מאוד מוקדמים שלו עשוי להציל חיים, במצב הזה הילד לא ימות, אבל יאלץ לחיות עם תרופות כל חייו וייתכן שגם לא יתפקד כמו ילד נורמלי.
בעבר חשבו שהסיבוך הזה הוא נדיר מאוד, אבל בשנים האחרונות אנחנו מבינים שהוא נפוץ משחשבנו. מחקר שפורסם לפני שנתיים הראה שבקרב תינוקות שנדבקו בחצבת מתחת לגיל שנתיים, הסיכוי לחלות ב- SSPE הוא 1 ל-1400. בקרב תינוקות שנדבקו מתחת לגיל שנה, אחד מכל 600 יחלה במחלה. הבעיה הגדולה היא שכאשר ילד נדבק בחצבת, ההורים יכולים לחשוב שהכל בסדר ושהוא עבר בסך הכל מופע קל של המחלה. הם לא יודעים שייתכן שבעוד שבע שנים מצבו של הילד שלהם יהיה שונה לחלוטין.
אלא שעל אף שמדובר במחלה קטלנית וחשוכת מרפא, יש דרך להמנע ממנה: על ידי חיסון לחצבת. הרי נגיף החצבת הוא זה שגורם למחלה. ואכן אנחנו רואים שככל שחיסון החצבת נפוץ ברחבי העולם ושיעורי ההתחסנות עולים, כן גם השיעור של ה-SSPE יורד. בזכות החיסון, ילדים רבים שהיו אמורים למות קיבלו את חייהם בחזרה.
המסקנה מכך היא אחת, חיסונים נוצרו כדי לשמור עלינו ממחלות קשות, הן עברו את כל הבדיקות הנדרשות ונמצאו בטוחים מאוד לשימוש. אז אנא, למען הבריאות של כולנו, חסנו את ילדיכם.
