לפני כמה חודשים פנתה אלי נופר לאור, שלומדת עיצוב תעשייתי במכללת הדסה בירושלים, ומשתתפת בקורס ייחודי שמפגיש בין סטודנטים למדעי הטבע מהאוניברסיטה העברית, לבין סטודנטים לעיצוב ואומנות ממוסדות מובחרים מרחבי העיר. פרויקט הסיום של הקורס כולל שימוש במשקפי מציאות מדומה, ונופר (והקבוצה שלה) רצתה לנצל את הבמה הזו כדי להמחיש תופעה שקשורה למוח.
הצעתי לנופר להתמקד באלצהיימר. החולים במחלה הנוראית הזו מדרדרים לאט לאט ומאבדים את יכולותיהם הקוגניטיביות ככל שהזמן עובר והתאים במוח שלהם מתים. מהצד, אנחנו צופים בעצב בהדרדרות הזו, נתקלים לעיתים במצבים לא נעימים שאליהם חולי אלצהיימר נקלעים ולבנו נשבר. זה היה נהדר אם היה אפשר להמחיש לקהל הרחב איך מרגיש אדם שחולה באלצהיימר. לתת תחושה של בלבול ושל חוסר אוריינטציה. ליצור הנעה לפעולה בכיוון אחד שתגרום לפעולה אחרת לגמרי, ותיצור חוסר אונים מוחלט. משקפי המציאות המדומה הם כלי נהדר לכך.
קישרתי בין נופר לבין ד”ר שחר ארזי, חוקר אלצהיימר מהמרכז למדעי המוח באוניברסיטה העברית, והדוקטורנט שלו גרג פונשטיין, שהתלהבו מאוד מהפרוייקט וסייעו לנופר בצד המדעי. אחרי המון עבודה מאומצת הגעתי היום להתנסות בו בעצמי. הוא מהוקצע ונהדר, ומעביר בצורה נהדרת הרבה מהתחושות שחווים חולי אלצהיימר, ונותן הבנה והיכרות עם התהליכים שגורמים ל”התנהגות המוזרה” של חולי אלצהיימר, כגון איבוד ההתמצאות בזמן ובמרחב. למעשה, הוא מאפשר לנו ללמוד על אלצהיימר בדרך אחרת לגמרי, דרך חווית הסיטואציה בעצמנו.
גם לכם יש הזדמנות להתנסות בחוויה בעצמכם. ביום שלישי הקרוב בבית הנסן בירושלים יתקיים אירוע “מציאות מרומה” בו יוצגו הפרוייקטים, ויהיו הפתעות נוספות. עוד פרטים תוכלו למצוא בדף הפייסבוק של האירוע.
נופר, וכל שאר משתתפי הקורס “על הספקטרום”, כל הכבוד, אני גאה בכם מאוד! בעיני, אם יושקעו בפרוייקט הזה משאבים כלכליים מספקים, יהיה אפשר להפוך אותו למסחרי ומקצועי הרבה יותר, ולהנגיש באמצעותו את עולמה של אוכלוסיה שלמה.
בתמונה: מימין: פרופ’ יאיר ברטל, המרצה ומרכז הקורס מביה”ס למדעי המחשב באונ’ העברית. משמאל: נופר לאור, המעצבת המוכשרת. באמצע: החולה המדומה, עבדכם הנאמן.