אפקט באטמן – איך גיבור על שעולה לרכבת משפיע על ההתנהגות שלכם?

תארו לעצמכם שאתם נוסעים ברכבת הקלה, שעמוסה באופן מיוחד. פתאום, כשהרכבת עוצרת באחת התחנות, הדלתות נפתחות, ובאטמן בכבודו ובעצמו עולה לקרון שלכם. האם התרחשותו של אירוע כזה תשנה את צורת ההתנהגות שלכם? אני מבטיח, לא השתגעתי. את השאלה הזו בדיוק החליטה לבדוק לאחרונה קבוצה של חוקרים.

השאלה הכללית שנבחנה במחקר המפתיע הטרידה חוקרים רבים, שתהו אלו גורמים סביבתיים מסוגלים להגביר התנהגות פרו־חברתית אצל אנשים. מתי נחליט לעזור לאדם מבוגר שמתקשה בהליכה לרדת מהרכבת, ומתי נסתכל לכיוון השני? לא מעט תהליכים נמצאו כמעודדים התנהגות תורמת או פרו־חברתית. כך למשל, היו מחקרים שהראו שסביר שרובנו נתנהג בצורה פרו־חברתית אם נצעד ברחוב שהתמלא בקישוטים רומנטיים לרגל יום האהבה.

קבוצת החוקרים מאיטליה החליטה לבחון את השאלה מכיוון אחר, ובדקה את ההשפעה של אירועים בלתי צפויים על רמת החברתיות שאנשים מפגינים. כשקורה משהו שאף אחד לא צופה, אנחנו מתנהגים אחרת. אירוע בלתי צפוי גורם לנו לעצור, להסתכל לצדדים, ולבצע הערכה קוגניטיבית של מה שקורה סביבנו. זה היה בדיוק קצה החוט שממנו יצאו החוקרים.

הם חשבו גם על סיטואציה אחרת שגורמת לנו לעצור את ההתנהלות האוטומטית היום־יומית – מדיטציית מינדפולנס, שיטה שבה מפנים מודעות נטולת שיפוטיות לתהליכים מרכזיים בגוף, בין אם הנשימות, מצבם של איברי הגוף השונים, או רגשות חולפים. מחקרים הראו שתרגול מיינדפולנס מגביר את ההתנהגות הפרו־חברתית, ואם זה קורה כתוצאה מהפניית הקשב והעצירה הקוגניטיבית, ייתכן שגם אירוע מפתיע יביא לתוצאה דומה.

החוקרים החליטו לבדוק זאת בניסוי מקורי במיוחד שערכו ברכבת התחתית של מילאנו. במסגרת הניסוי, עלתה לרכבת באחת התחנות חוקרת לבושה כמו אישה בהריון. בחלק מהמקרים היא עלתה לבדה, ובמקרים אחרים עלה במקביל אליה, מדלת אחרת, נסיין אחר, בתחפושת של באטמן. החוקרים רצו לראות אם אנשים נוטים יותר לפנות מקום לאשה הריונית כשבאטמן נמצא בסביבה.התוצאות היו ברורות: כשהאישה עלתה לבדה נוסעים פינו לה מקום רק ב-37% מהמקרים, אך כשבאטמן היה על הרכבת, שיעור המקרים שבהם נוסעים קמו ממקומם האמיר ליותר מ-67%.

כיוון שבאטמן עלה מדלת אחרת, הוא אמנם היה בטווח הראייה של הנוסעים שפינו את מקומם לאישה ההריונית, אך לא בטוח שהם קישרו בין השניים. לשאלת החוקרים, השיבו 44% מהנוסעים שפינו את מקומם כי הם כלל לא שמו לב לנוכחותו של באטמן. מכאן שהאפקט שנצפה אינו אפקט מודע אלא כזה שמערב מנגנונים הרבה יותר בסיסיים במוח.

אם כן, מה ב"אפקט באטמן" גרם לאנשים להתנהג בצורה אלטרואיסטית? לפי החוקרים, התרחשותו של אירוע יוצא דופן היא שגרמה להם לעצור ולחשוב על הסביבה. אבל אפשר לחשוב על סיבות חלופיות, שקשורות בדמות הספציפית של באטמן כגיבור על. כך, ייתכן שהמראה של באטמן עורר אצל רבים מהנוסעים מחשבות על עזרה לזולת, ערכים חברתיים, או אפילו סטריאוטיפים מגדריים בסגנון "הגבר הג'נטלמן שקם עבור האישה הנזקקת".

החוקרים טוענים שמחקרים דומים שניסו לשחזר את "אפקט באטמן" ככזה הנשען על ערכים או דימויים לא הניבו ממצאים שתמכו בהשערה. עם זאת, נראה כי רק ניסוי המשך יוכל לאמת או להפריך את ההשערה באופן ישיר. אפשר לחשוב למשל על ניסוי שבו עולה לרכבת דמות לא שגרתית מסוג אחר לחלוטין, ליצן למשל.

תוצאות הניסוי הזה מרתקות גם בלי קשר לסיבה הברורה לתופעה. הן מעידות על כך שאפילו תכונות אופי בסיסיות מאוד, כמו מידת האדיבות או החברתיות שלנו, שנחשבות לפנימיות, מושפעות מאוד מאירועים חיצוניים.

הצטרפו לרשימת התפוצה של הבלוג וקבלו את התכנים ישירות למייל