2019 מתחילה, וכמו כל שנה, מתחילות לצוץ להן תחזיות חדשות. שורה של מומחים מתחומים שונים מנסים לנבא כיצד ייראה העולם בשנה הבאה. קטונתי מלהיות נביא, אך אנסה גם כן להצביע על כמה כיוונים שאני רואה כפוטנציאליים להביא איתם תגליות חדשות בשנה הקרובה.
הכיוון המעניין ביותר הוא עולם עריכת הגנים. דמיינו שהדנ”א שלנו הוא ספריה שבה יש הוראות כיצד הגוף אמור לפעול. כעת, תארו לעצמכם שאתם יכולים לגשת אל הספריה ולשנות את הטקסטים שכתובים בה, ולהכניס במקומם טקסטים אחרים. מנגנון הקריספר-קאס (CRISPR-cas), שהתגלה במקור אצל חיידקים, מנוצל בשנים האחרונות כדי לעשות בדיוק את זה. כיום ניתן לערוך מחדש את הרצף הגנטי ברזולוציה טובה מאוד. כלים מתקדמים מאפשרים גם שינוי של מנגנוני האפיגנטיקה, הבקרה על הגנים. כל אלה מאפשרים לנו לשלוט ברמה גבוהה מאוד על הדנ”א, ולעשות דברים שבעבר היו נראים רק מדע בדיוני.
הדוגמה הקלאסית היא ריפוי גני. לדוגמה, במחלת הנטינגטון, מחלה ניוונית מוחית קשה, ישנה פגיעה באחד הגנים, ורצף מסוים של שלוש אותיות של דנ”א חוזר שם שוב ושוב. באמצעות קריספר אנחנו יכולים למחוק את הרצף הלא רצוי, ולערוך את הדנ”א כך שידמה לזה של אדם בריא. בצורה הזו ייתכן שנצליח לרפא את המחלה לחלוטין. כיום ריפוי גני מסוג זה עדיין לא מאושר בבני אדם, אך ייתכן שמחקרים וניסויים שיפורסמו השנה ידחפו את המדע והרפואה קדימה.
מעבר לכך, אני מצפה שגם השנה נמשיך לראות התקדמות רבה בחקר המחלות. כיוונים רבים נחקרים בהקשר של אלצהיימר, בין אם דרך השפעה על מערכת החיסון, תאי גזע, אבחון מוקדם ועוד מגוון דרכים שמספקים לנו מדי חודש בחודשו עוד ועוד מידע על המחלה הקשה הזו. בנוסף, למחלות שכיום אין להם אף טיפול תרופתי יעיל, כמו ALS ואוטיזם, יש כרגע טיפולים הנמצאים בשלבי ניסויים קליניים ואולי יספקו לנו פתח לתקווה.
מעבר לכך, הבינה המלאכותית תמשיך להתפתח ולשבור עוד ועוד שיאים. תוכנות מסוגלות כיום לנצח את אלופי העולם במשחקים מורכבים כמו גו. אלגוריתמים שמבוססים על טכניקות למידה בהשראת המוח (רשתות נוירונים עמוקות, מנגנוני שכר ועונש), נמצאים היום בחזית המחקר בתחומים החשובים ביותר, החל מנהיגה אוטונומית ועד לרפואה ומחקר אקדמי. חוקרים רבים נעזרים בכלים אלו כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים של כמות המידע האסטרונומית של המוח האנושי והמחקר הביולוגי, וכלים אלו עוזרים לנו לעשות סדר ולנתח את המידע.
בחקר המקורות האבולוציוניים של האדם הגיעו השנה לפריצות דרך אדירות. בין אם בתגליות שגרמו לנו לשער שניאנדרתלים היו ציירי המערות הראשונים באירופה, דרך גילוי העצמות של בת התערובת בין הדניסובים לניאנדרתלים ועד לתגליות המדהימות בארץ ישראל, בה נמצא השנה המאובן האנושי העתיק ביותר מחוץ לאפריקה. חפירות חדשות צפויות להביא לנו תגליות מעניינות גם השנה, וחקר הדנ”א העתיק, שהולך ומתפתח, יביא איתו פריצות דרך מדהימות שילמדו אותנו עוד על מוצא האדם וההיסטוריה של בני מיננו.
אי אפשר לדבר על מדע בלי לדבר על כסף. האיחוד האירופי הודיע על תוכנית חדשה שבמהלכה יחולקו בעשור הקרוב כ-100 מיליון יורו למחקרים שונים. אילו פרויקטים יבחר האיחוד לממן? כיצד המצב הפוליטי והכלכלי באירופה ישפיע על ההחלטה? נלמד על כך יותר השנה. במקביל, המזרח (ובעיקר סין) ממשיך להיות כוח עולה ולממן עוד ועוד מחקרי מוח, ולהתחרות בעולם המערבי. האם נראה השנה מחקרים איכותיים יותר יוצאים מסין? וכיצד סוגיות אתיות ופוליטיות ישפיעו על המדע? את התשובות האלה נראה ב-2019 הבאה עלינו לטובה.
Getty Images