“פרויקט רוזי” הוא אחד מרבי המכר הגדולים ביותר בארץ ובעולם בעשור האחרון. זהו סיפורו של דון, שמוצג כגאון שיושב על הספקטרום האוטיסטי, אשר מחפש לעצמו רעיה. הוא עושה זאת בדרך שבלונית מאוד על ידי יצירה של שאלון שאמור למצוא עבורו את הרעיה המושלמת. אלא שאז מגיעה רוזי, שלא עונה להגדרות שלו בשום צורה, אך בכל זאת מתפתח בינהם קשר שמפתיע את דון מאוד.
רבים אוהבים את הספר הזה, הוא מאוד מצחיק, אבל בעיני הוא נורא ואיום, ואנסה להסביר למה.
הנקודה העצובה שעלתה לי מקריאה של הספר היא שגרהאם סימסון, הסופר, לא ערך באמת מחקר מקדים על הספקטרום האוטיסטי. לא עניין אותו כיצד אוטיסטים באמת מתנהגים, מה המצוקות שלהם ומה הבעיות שלהם. נראה שהוא פשוט חיפש דמות חריגה כדי “לעשות צחוקים על חשבונה”, ואני לא אופתע אם את עיקר ההשראה לפיתוח הדמות של דון הוא קיבל מצפייה בשלדון מ”המפץ הגדול” (עוד דמות בעייתית), ופחות מהבנה של הספקטרום. כך נוצרה דמות מאוד קלישאתית. הבנאליות הזו מתבטאת לעיתים בחוסר קוהרנטיות, למשל במשפט “אבחנתי אצלה חרדה ולחץ משמעותיים מאוד”. סימסון כתב את המשפט הזה כדי ליצור תחושה שדון הוא אקדמאי שמדבר בשפה גבוהה, אבל בעצם הוא הפך אותו ל”מומחה” בתחום שבו אוטיסטים רבים מתקשים: קריאת ניואנסים רגשיים והבנת מצבים אצל האחר.
הספר לא מציג נכון אוטיזם, וככזה, הוא לא פותח צוהר אמיתי להתחבר לאוטיסטים, להבין ולהכיר את החיים שלהם יותר. במקום זאת, הוא דווקא מעצים סטריאוטיפים שקריים ומסתמך על קלישאות כשהוא בונה את הדמות של דון. למשל, בניגוד לדעה הרווחת, אין המון אוטיסטים עם מנת משכל גבוהה במיוחד, לרבים מאוד דווקא יש רמת משכל נמוכה מאוד, עד כדי פיגור שכלי. גם אלה בעלי היכולות הגבוהות, כמו דון כביכול, מתמודדים עם קשיים וחרדות שאנחנו לא מדמיינים, ועוברים דרך מכשולים רבים כדי להגיע להישגים בחיים. במקום להציג את התופעה הזו והמורכבות שלה, סימסון בחר לעוות אותה ולהריץ דחקות על חשבון הלוקים בה.
אם לא “פרויקט רוזי”, אז מה כן?
הספר שמייצג בעיני את ההיפוך של “פרויקט רוזי” הוא “המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה” של מארק האדון. זה ספר מקסים, ורואים שהוא נכתב מתוך היכרות עם עולמם של ילדים על הקשת האוטיסטית. הוא נותן את העומק והמורכבות ש”פרויקט רוזי” לא מספק. הוא מלמד, מרגש ואף יודע להיות מצחיק, אך גם למקם את הצחוק הזה בתוך קונטקסט נכון שיאפשר לנו להזדהות עם גיבור הסיפור, וללמד אותנו, ולו במעט, כיצד נראים החיים המאתגרים של ילד על הספקטרום האוטיסטי.
שיהיה לכולכם שבוע ספר נהדר!
