הקדשתי את השבוע האחרון כדי לענות למסע ההפחדות של מתנגדי חיסונים. העליתי פוסטים שמספרים מדוע לא צריך מאלומיניום בחיסונים, ומה הסיבה לטענות חסרות השחר לגבי כספית. שמחתי לענות גם לקוראים שפנו אלי במייל, באתר ודרך עמוד הפייסבוק עם שאלות נוספות על חומרים נוספים שמהם הם חוששים. אני מקווה שבזכות השבוע לכולם יש יותר ידע כיום שמאפשר להם לבצע בחירות בצורה יותר חכמה. הפוסט של היום יוקדש להסתכלות קצת רחבה יותר על התופעה.
מתנגדי חיסונים, ומתנגדי רפואה מערבית בכלל, אוהבים להשתמש בחומרים כימיים כאלה ואחרים כדי להפחיד אותנו ולגרום לנו לחשוב שכשאנחנו מתחסנים, לוקחים ריטלין או אפילו הולכים לרופא, אנחנו מרעילים את עצמנו. אין ספק שזה מפחיד מאוד, ולכן האינסטינקט הראשוני הוא ללכת אחריהם. אבל במקרה הזה צריך לעצור, להבין שמנסים להרעיד אצלנו פחדים פנימיים, ולחשוב בהגיון.
אז איך יודעים למה להאמין ולמה לא? בשביל זה הכנתי לכם כמה טיפים:
טיפ ראשון: כימיה זה לא רעל
כימיה מעלה אצל רובנו אסוציאציות של מעבדה מסריחה עם כל מיני שיקויים ורעלים כאלה ואחרים. לכן קל להשתמש במילה “כימיקלים” כדי להפחיד אותנו. אבל כימיה היא בעצם “מדע החומרים”. כל חומר בעולם הוא חומר כימי. אתם צורכים כמויות של כימיקלים בכל פעם שאתם אוכלים ובכל פעם שאתם נושמים. לכן אם מישהו מנסה להפחיד אתכם שאתם מחדירים לעצמכם חומרים כימיים לגוף, דעו שזה בסדר, אתם עושים את זה כל הזמן, וזה דווקא דבר טוב.
טיפ שני: מינונים רבותי, מינונים.
חומרים רבים נחשבים מסוכנים רק אם הם נלקחים במינון גבוה מאוד, בעוד שבמינון נמוך אין בהם סכנה, וחשוב לזכור את זה. לפני שאתם מחליטים להימנע ממוצר מסוים, נסו להבין מה הצריכה היומית המומלצת של אותו מוצר, והאם הוא קיים גם במוצרים טבעיים בריאים שאתם אוכלים. כך למשל, פורמלדהיד שנמצא בחיסונים הוא רעיל במינונים מאוד גבוהים, אך בחיסון הוא נמצא במינון אפסי. לעומת זאת, בכל פעם שאתם אוכלים תפוח, אתם צורכים הרבה יותר פורמלדהיד, ובכל זאת זה לא פוגע בבריאות שלכם.
טיפ שלישי: לא להירתע משמות מפוצצים
הידעתם שיש בחיסונים אוקסידיהידריד? ושהוכח באופן חד משמעי שכל מי שצורך אוקסידיהידריד מת?
שמות לטינים מפוצצים של חומרים נותנים לנו קונוטציה שלילית. אבל זה שלמשהו יש שם מפחיד, זה לא אומר שהוא מסוכן. אוקסידיהידריד הוא השם המקצועי של מים, ואכן, על אף שכולנו צורכים את זה, כולנו בני תמותה, זה לא אומר שצריך להפסיק לשתות מים.
טיפ רביעי: גם חומרים “רעים” יכולים להיות “טובים”, חומרים לא מתנהגים תמיד באותה הצורה.
אם נתקלתם במוצר שיש בו חומר שנשמע לכם מסוכן, חשוב להבין באיזה מצב כימי הוא נמצא. כמו שראינו בפוסטים במהלך השבוע. הכספית והאלומיניום שעליהם דיברנו לא היו אותן מתכות רעילות שאנחנו מכירים, אלא אטום בתוך מולקולה או יון בתוך תמיסה, וכשהם כאלה, יש להם תכונות שונות. לא תמיד אנחנו יודעים לזהות את זה בעצמנו, ולעזרתנו בא במקרה הזה הטיפ השישי.
טיפ חמישי: “טבעי” הוא לא תמיד בריא יותר
אין ספק שיש המון סגולות לחומרים טבעיים, ואני מאמין גדול בצריכתם. אלא שבעוד שאנחנו מדמיינים את התרופה כ”משהו כימי, מלאכותי ומסוכן” בהשוואה למקור הטבעי, זה לא תמיד ככה. תרופות עברו ניסויים קליניים שהראו שהן בטוחות ויעילות, ובנוסף, הרבה פעמים כאשר ממצים מתוך חומר טבעי רק את החומר הפעיל שלו, האפקט הוא הרבה יותר יעיל, וכמובן, נחסכות הרבה תופעות לוואי. כי כאשר אתם צורכים תרופה היא מכילה רק את מה שטוב לכם, אבל לעיתים בחומר הטבעי שממנו היא נוצרת יש עוד המון חומרים (“כימיקלים”) כאלה ואחרים שלאו דווקא יעשו לכם טוב.
טיפ שישי ואחרון: היוועצו באנשי מקצוע, לא באינטרנט
הרבה פעמים אנחנו פשוט לא יודעים מה נכון ומה לא, כי אין לנו השכלה בנושא. במקרה הזה הכי קל וזמין לפנות לרשת. אבל באינטרנט כל אדם יכול לכתוב מה שהוא רוצה, גם אם אין לו השכלה וידע, וככה הוא יכול להטעות אתכם. לכן, אם יש לכם תהיות ושאלות, לכו לאנשי מקצוע, היוועצו ברופאים שלכם, בדיאטנים או באנשים שלמדו את התחום שבו יש לכם שאלות. בשביל זה הם שם, זה התפקיד שלהם והם ישמחו לעזור בכל דבר.
אני מקווה שהשבוע האחרון לימד אתכם מעט, ומאחל לכם הצלחה רבה!
