אין שום קשר בין מח העצם למוח, אין לו כל תפקיד “מוחי” או עצבי כזה או אחר והוא לא קשור לאינטיליגנציה או לאופי שלנו. מח העצם שלנו הוא חלק ממערכת הדם, הרקמה הזו יושבת בתוך העצמות, ונמצאים בה תאי גזע שמהם מתפתחים כל תאי הדם. מאחר שתאי מח העצם הם המקור לכל תאי הדם, מוטציה שתתרחש במח העצם תשפיע על כל תאי הדם. לכן תרומת מח עצם, שבה מחליפים את מח העצם שבו יש מוטציה במח עצם של אדם בריא, יכולה להיות טיפול למחלות כמו סרטן הדם ואנמיה חרמשית, שכן מח העצם שהושתל מכיל דנ”א בריא, וכך גם כל תאי הדם שיתפתחו ממנו.
אז מדוע מח העצם נקרא כך? התשובה מגיעה מהתנ”ך. בספר איוב מופיע הפסוק עֲטִינָיו מָלְאוּ חָלָב וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה (איוב כ”א, כ”ד). איוב מתאר שם אדם שבע שחי ומת בשלווה. עטיניו מלאים החלב מדגימים את השובע, ולפי הרלב”ג, גם עצמותיו מדגימים זאת, בכך שהן מלאות מח עצמות. זו למעשה הפעם היחידה שבה המילה “מח” מופיעה במקרא. כשיש עיסוק ברגש האדם, באופי שלו או בהחלטותיו לרוב מדברים בתנ”ך על הלב (כך למשל ביציאת מצרים, כאשר אלוהים מקשה את לב פרעה). עם זאת, המילה “מח” בהקשר לאיבר שבראשנו ובהקשר לתפקידיו כן מופיעה בכתבי חז”ל. כך שכבר לפני אלפי שנים שתי המשמעויות של המילה עוד היו מוכרות.
האקדמיה ללשון העברית המליצה בכלל להשתמש בביטוי “לשד העצם” עבור מח העצם, אבל ביטוי זה לא כל כך זכה לתפוצה רבה. מאין הגיע המח בצירה? גם ביטוי זה מופיע בתנ”ך בהתייחס לבעלי חיים דשנים: “ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו” (ישעיהו ה’ י”ז).
כך או כך, השימוש במילה “מח” בצירה עבור מח העצם עוזר מעט כדי לצמצם את הבלבול, אך הוא עדיין לא אידאלי, מה שצריך לזכור הוא שהשם הדומה, על אף ההיסטוריה שלו בעברית, לא מעיד על כך שמח העצם והמוח הם איברים מאותה המשפחה או איברים קשורים זה לזה
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, יובל שער ובני גויכמן, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
הצטרפו לרשימת התפוצה של הבלוג וקבלו את התכנים ישירות למייל
מתוך סרטון הסברה של אבי נוסבאום (יוטיוב)