למה מבחן האישיות הגדול בעולם הוא חסר ערך?

את המבחן הזה יצרו לפני למעלה מ-70 שנה שתי נשים (אם ובתה) חסרות כל השכלה במדעי המוח או בפסיכולוגיה. מדובר על שאלון פשוט של 95 שאלות שאמור לסווג אתכם לאחת מבין 16 קטגוריות אישיות. כאשר כל אחת מארבע האותיות היא מאין “תכונה של האישיות”, והיא דיכוטומית, כלומר כל אדם מסווג לאחת משתי אפשרויות שלה. לדוגמה, האות השלישית יכולה להיות Thinker או Feeler.

על אף הפופולאריות הגדולה שלו, הקהילה המדעית לא מקבלת את המבחן הזה, ואף פסיכולוג או חוקר שמכבד את עצמו לא ישתמש במבחן הזה ככלי עזר מחקרי. שורה של בדיקות הראו שבין 40% ל-75% ממי שעובר את המבחן פעמיים בהפרש של שבועות ספורים אחד מהשני מוציא תוצאות שונות! מחקרים נוספים הראו במגוון תחומים שהמבחן לא מצליח לחזות האם בעל סיווג מסוים ימלא את תפקידו טוב או גרוע יותר. כשהועדה הלאומית למדעים בארה”ב בחנה את הנושא, היא הגיעה למסקנה שאין מספיק ראיות לכך שהמבחן יעיל.

אז למה המבחן הזה כל כך פופולארי?
הסיבה הפשוטה היא שאנשים אוהבים לסווג את עצמם לקטגוריות (לכן גם הורוסקופים זוכים להצלחה רבה). בנוסף, אף קטגוריה לא מאופיינת בתכונות “רעות” כמו רגזנות, קמצנות או אנטי-סוציאליות, כל הסיווגים, כמו שניתן לראות בתמונה המצורפת, מכילים תכונות טובות, אך הן בעיקר מאוד מעורפלים. כך יותר אנשים יכולים להתחבר ולהרגיש שהסיווג שלהם מאפיין אותם ולא להרים גבה.

אך במבחן יש בעייה מאוד מהותית, והיא שבני אדם הם לא דיכוטומיים. בני אדם יכולים להתאפיין בתכונה מסוימת במצבים מסוימים ולהתנהג אחרת במצבים אחרים. התנהגויות ותכונות גם משתנות לאורך הזמן. אז אי אפשר לסווג אנשיים לפי תכונות מאוד קשיחות שלא משתנות. אנחנו יצורים הרבה יותר מורכבים והרבה יותר צבעוניים מזה, זה מה שהופך אותנו למיוחדים, וזה מה שהופך את המוח שלנו להיות איבר מסקרן כל כך.