למה קורונה נפוצה יותר בקרב מאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז?

הדבר המרכזי שהם ניסו לברר הוא האם בקרב אלה שסובלים מהפרעת קשב רואים שיעור גבוה יותר של מקרים חיוביים לקורונה – והסתבר שזה אכן המצב. בעוד במאגר כולו היו כ-12% מאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז, כשמסתכלים על המקרים החיוביים לקורונה, שיעור הסובלים מהפרעת קשב עלה לכ-16%.

אנחנו לא חושבים על הפרעת קשב וריכוז כקבוצת סיכון לקורונה, אבל לא מעט גורמים מעלים את הסיכוי שהאנשים שסובלים ממנה ייחשפו לנגיף. ההיפראקטיביות והאימפולסיביות מקשים מאוד על שמירה על ההנחיות, על ההסתגרות, הבידוד, הריחוק וההימנעות ממגע. הקשיים בקשב עשויים לגרום להסחות דעת שיפגעו גם הם ביכולת לשמור על ההנחיות. ממש באחרונה התלונן באוזני חבר שמאובחן עם ADHD: “רגע אחד לא שמתי לב, ושוב יצאתי מהבית בלי מסכה”. ואם כבר במסכות עסקינן, רבים מהסובלים מהפרעת קשב מתלוננים על הפרעות תחושתיות, ולכן עטיית מסכה קשה להם במיוחד.

כל הסיכונים האלה הם תוצרים של התסמינים של ההפרעה, וטיפול תרופתי בדרך כלל מקל מאוד על התסמינים, מפחית את ההיפראקטיביות ומעלה את היכולת להתרכז, לכן פוטנציאלית הוא יכול לעזור. ואכן, בשלב השני החוקרים בחנו שלוש קבוצות זו מול זו: מאובחנים עם הפרעת קשב שמטופלים תרופתית, מאובחנים שאינם מטופלים תרופתית, ואנשים שאינם סובלים מהפרעת קשב. הסתבר שבעוד מאובחנים שאינם מטופלים תרופתית נמצאים בסיכון גבוה משמעותית להידבק בקורונה, אלה שלוקחים טיפול רפואי אינם נמצאים בסיכון גבוה יותר להידבק בקורונה משאר האוכלוסייה.

במחקר נבדקו גם קבוצות סיכון נוספות, ונמצא באופן מפתיע כי בקרב אנשים שסובלים מלחץ דם גבוה, סוכרת ומחלות ריאות כרוניות, הקורונה עשויה להיות מסוכנת עבורם הרבה יותר, וכמוהם גם אנשים הסובלים מדמנציה – אך שיעור המקרים החיוביים לקורונה היה נמוך משמעותית מהממוצע באוכלוסייה. הסיבה לכך היא כנראה משום שהם מודעים לכך שהם בסיכון, ולכן מקפידים על ההנחיות הקפדה יתרה.

ייתכן שזה המסר גם בהקשר של הפרעת קשב וריכוז. אנחנו צריכים להבין שמדובר באוכלוסייה בסיכון גבוה יותר לקורונה, ולהפנים שהטיפול התרופתי יכול לעשות את ההבדל. מודעות גבוהה היא הצעד הראשון בכל התמודדות.