כמו הרבה הפרעות מוחיות אחרות, גם לתסמונת טורט יש סטיגמות חברתיות שפוגעות לא פחות מהתסמינים הביולוגיים שלה, ואולי בגלל זה חשוב ללמוד עליה.
טורט, שנפוצה בעיקר בילדים ובני נוער, מפורסמת בגלל “הטיקים” שלה. אלו פעילויות לא רצוניות, פתאומיות ומהירות שחוזרות על עצמן כמה פעמים ביום. נהוג לחלק אותם לטיקים מילוליים ומוטורים. טיקים מוטורים הם תנועות לא רצוניות כמו הנעה וטלטול של הראש או הידיים, מצמוצים או משיכת כתפיים. בטיקים מילוליים מושמעים קולות – החל מציוצים, נהמות, חרחורים ונביחות, עד להבעת מילים או משפטים מחוץ להקשר. רבים מדמיינים את הטיקים כפרצי אלימות, וחושבים שכל מי שסובל מטיקים מילוליים בהכרח מקלל בלי הפסקה, אך ברוב המקרים זה ממש לא המצב.
בעבר האמינו שמדובר בתסמונת נדירה למדי, אך היום כבר אנחנו מבינים שהשכיחות גבוהה בהרבה משחשבנו. אין הסכמה על השכיחות המדויקת: יש מחקרים שמדווחים על כ-1 ל-1,000, אחרים מעריכים את התסמונת בסדר גודל של 1 ל-100. טיקים יכולים להופיע גם אצל ילדים בריאים, למעשה, כרבע מהילדים יסבלו מטיקים מתישהו בחייהם, אם כי לא באופן חוזר ונשנה כמו בתסמונת טורט. התסמונת נפוצה יותר בקרב גברים: מספר המאובחנים בטורט בקרבם גבוה פי שלושה עד ארבעה מאשר בקרב נשים.
עדיין רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לסיבות להופעת התסמונת, אבל מחקרים מראים שמעורבים בעניין גורמים תורשתיים וסביבתיים כאחד. הסיכוי של מי שבמשפחתו יש אדם שסובל מתסמונת טורט להיות מאובחן אף הוא בטורט גבוה בין פי 10 עד לפי 100 ביחס לאדם ממוצע באוכלוסייה. מבין אותם קרובי משפחה, נראה שמה שמשפיע על הסיכון הם כל מיני גורמים סביבתיים שיכולים להעלות את הסבירות ללקות בטורט, ובהם לחץ כרוני וצריכת קנביס ואלכוהול בזמן ההריון.
פעמים רבות תסמונת טורט אינה מגיעה לבד. 60% המאובחנים סובלים גם מהפרעת קשב וריכוז, וכ-30% סובלים מ-OCD. הקשר בין טורט להפרעות הללו מסתורי ומעניין. כבר נמצאו כמה מאפיינים גנטיים שמשותפים הן לטורט והן ל-OCD, אבל הקשר עדיין אינו מובן כהלכה. כמו כן, מאובחנים בטורט סובלים יותר מדיכאון וחרדה, אך יש כאלה שטוענים שהסיבה לכך היא חברתית. ואכן, ילדים שאובחנו בטורט מספרים פעמים רבות שהם סובלים ממעמד חברתי נמוך, עד כדי חרם ונידוי.
ומה קורה במוח? כאן התמונה נראית מורכבת מאוד. לא מעט מחקרים מצאו פעילות שונה באזורים רבים במוח שקשורים למגוון רחב של תפקידים, מעיבוד מידע לשליטה בדחפים. מי שזוכים להתעניינות רבה במיוחד הם גרעיני הבסיס, אזור במוח שחשוב לבקרה ולשליטה על תנועות. יש אפילו מחקרים שמראים שטיפול בגירוי מוחי של האזור הזה יכול לעזור לחולי טורט (אם כי הנתונים אינם חד־משמעיים). אבל אנחנו עדיין לא מבינים מספיק טוב מה בדיוק התפקיד של גרעיני הבסיס, או של אזורים אחרים במוח, ביצירתם של הטיקים.
תסמונת טורט כאמור משפיעה בעיקר בגילים צעירים, ואצל רבים מהמאובחנים הטיקים מופחתים במידה ניכרת, ואף נעלמים כליל לאחר גיל ההתבגרות, אולם ישנם עדיין לא מעט מאובחנים שממשיכים לסבול לאורך כל חייהם. מה מבדיל בין אדם לאדם בתחום הזה? יש למדע עדיין הרבה מה ללמוד על התסמונת הזו, אך עם זאת, המחויבות של כולנו היא להכיר אותה, כדי לעזור למי שסובל מטורט להתמודד עם הקשיים שהיא מעוררת ולהסתדר טוב יותר בעולם.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, מייקל קניגס ושרה עטיה, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
