תקופת הבידוד הממושכת הייתה לא קלה בכלל עבור רבים מבני הגיל השלישי. האיסור על יציאה, פגישת מכרים ומשפחה, וביטול כל הפעילויות המיוחדות יצרו מצב שהבידוד הביא איתו בדידות. לכן כעת, כשהמצב קצת הוקל, הם צמאים לחזור לפעילות. ואני שמח לעמוד לשירותם.
כדי לאפשר את ההרצאות המסורתיות לבני הגיל השלישי, וגם לשמור על הנחיות משרד הבריאות, החליטו במרכז הקהילתי בבלי להעביר את ההרצאות לגינה השכונתית. כשמקפידים על מרחק (גם אם בפרספקטיבה של התמונה קצת קשה לראות), ועל עטיית מסכות, והאוכל מוגש באריזות סגורות עם הקפדה על הגיינה, אנחנו עומדים בנהלים.
המעבר לגינה נתן להרצאה אופי שונה. אין לי אפשרות לעבוד עם מצגת, והאווירה השכונתית השקטה נתנה להרצאה גוון יותר שיחתי ולא-רשמי. זהו פתרון נהדר. המשתתפים נהנו מאוד, ושינוי האווירה עשה טוב לכולנו.
אני שמח שיותר ויותר גופים פונים אלי שוב ומציעים לחזור לקיים את ההרצאות עם התאמות למצב החדש. גם לי יש מוח גמיש, ואני שמח להעזר בו כדי לתת פתרונות טובים גם בתנאים לא אופטימליים, הכל כדי להמשיך ולספר על המוח.
בתקווה לימים טובים יותר
