השיקולים שאנחנו לא חושבים עליהם כשאנחנו מצביעים…

יום הבחירות היום, וכולנו נלך היום לקלפי (חלקנו כבר הלכנו) ונשלשל את הפתק של המפלגה שעם עמדותיה אנחנו הכי מסכימים. אך האם זה באמת כך? האם אנחנו בוחרים בפתק כזה או אחר רק מתוך אידאולוגיה? כמה מחקרים מפורסמים מאוד טוענים שלא, ושגורמים שטחיים הרבה יותר מעורבים בבחירה שלנו.

אלכסנדר טודורוב מאוניברסיטת פרינסטון הוא חלוץ המחקר בתחום. הוא הראה לנבדקים תמונות של מועמדים שהתמודדו אחד נגד השני בבחירות לקונגרס בארה”ב וביקש מהם לנחש מי מהשניים ניצח לדעתם. באופן מפתיע, בכ-70% מהמקרים הנבדקים צדקו! זהו ממצא משמעותי שגבוה הרבה יותר מרמת הניחוש האקראי.

מחקרי המשך קבעו שהתופעה ממש לא אקראית, אלא עמוקה יותר ממה שחשבנו. כאשר אותו ניסוי בוצע על ילדים קטנים, והם נשאלו מי מבין השניים מתאים יותר להיות רב חובל של ספינה, הם גם הצליחו לזהות באחוזים דומים את הזוכים. בניסוי אחר, נתבקשו נבדקים “לחזות את העתיד” ולנחש מי ינצח בבחירות לסנאט ולבית הנבחרים שעוד לא התקיימו, גם במקרה הזה נראה שרק על סמך מראה אפשר לזהות מי ינצח בכ-70% מהמקרים.

נראה גם שהאפקט חוצה תרבויות. המחקר שוחזר במספר מדינות החל מדנמרק ועד בולגריה, ובמחקרים נוספים גם נבדקים מרחבי העולם הצליחו לזהות את הזוכים בבחירות בארה”ב, ומנגד, אמריקאים זיהו באחוזים יפים את הזוכים בבחירות במקסיקו, זאת על אף שלפוליטיקאים מקסיקנים יש מאפייני מראה שונים, כך למשל, הם נוטים להופיע יותר עם זקנים ושפמים, דבר שלא רואים הרבה בפוליטיקה בארה”ב.

אז אילו מאפייני מראה משפיעים על הסיכוי לזכות בבחירות? החוקרים מצביעים על סימטריה בפנים, על מצח גבוה, לסת ורכסי גבות בולטים כמאפיינים מסייעים אצל גברים. אצל נשים אין המון מידע, מאחר שעדיין מרב המועמדים והזוכים הם גברים, אבל כן טוענים החוקרים ש”מראה בריא יותר” אצל נשים מעודד הצבעה אליהן.

איך ניתן להסביר את האפקט המאוד מוזר הזה? אני רוצה להזכיר לכם את “מערכת 1″ ו”מערכת 2” שעליהן דיברנו לפני שבועיים. הראשונה היא מערכת אוטומטית שמקבלת החלטות מאוד מהר בלי לערב את המודעות, והשניה היא מערכת איטית, שקולה יותר, אך גם דורשת יותר אנרגיה.

אחת הסיבות שאנחנו נוהגים לומר ש”רושם ראשוני נקבע תוך מספר שניות” היא כי מערכת 1 מגבשת את העמדה שלה על כל אדם חדש שאנחנו פוגשים במהירות הזו. עם זאת, הרושם הראשוני הוא לא דבר קבוע. עם הזמן כשאנחנו לומדים עוד על עמדות של מועמדים בנושאים מסוימים, מערכת 2 יכולה לעדכן את דעתנו על אותו אדם, אך מדובר בעדכונים על בסיס הרושם הקיים ולא ביצירה של רושם חדש, ולכן הם לא יכולים להיות קיצוניים מדי (בדיוק כמו שכאשר אתם מתמקחים עם מישהו, והוא הציע 1000 שקלים, לא תציעו לו בחזרה לקנות ב-20 שקלים, אלא תתנו הצעה שקרובה להצעה שלו).

למרות הכל, המחקר לא טוען שכולנו מצביעים למועמדים רק על סמך המראה החיצוני שלהם, ובהחלט נראה שעדיין יש מקום לעמדות ואידאולוגיות. אבל עצם העובדה שאפשר לחזות באחוזים יפים (גם אם לא מאוד מאוד גבוהים) מי ינצח בבחירות רק על סמך תמונה היא משהו שצריך לחשוב על ההשלכות שלו.

בנימה זו, צאו להצביע!