אני נשאל הרבה שאלות מעניינות על המוח, וחלקן גם הופכות לפוסטים אותם אני מפרסם כאן. בשבוע שעבר פנה אלי אחד הקוראים של הבלוג עם שאלה מעניינת: האם אפשר לשרוף יותר קלוריות אם נחשוב חזק? האם הפעלה מסיבית של המוח יכולה לגרום לירידה במשקל?
יש ברעיון הזה לא מעט הגיון. אני מציין כאן לא אחת שהמוח שלנו הוא איבר בזבזני במיוחד באנרגיה. הוא מהווה רק 2% מהגוף, ובכל זאת צורך 25% מחילוף החומרים בגוף, 20% מאספקת הדם ו-15% מכמות החמצן שנכנס לגוף. בנוסף, בניגוד לרוב תאי הגוף, תאי עצב עובדים רק עם גלוקוז כמקור אנרגיה, ומאחר שלא תמיד יש מספיק גלוקוז בנמצא, הגוף צריך לייצר אותו עבורם, וזהו תהליך יקר שעולה לו בלא מעט אנרגיה.
פעילות הנוירונים עצמם היא זו שדורשת המון אנרגיה במוח. החל מתהליכי שחרור החומרים הכימיים שבאמצעותם התאים מתקשרים אחד עם השני, ועד לשמירה על הסביבה הכימית המתאימה ליצירה של האותות החשמליים בתוך התאים עצמם. אם כך, אם נצליח להפעיל את התאים הללו יותר ויותר, הם יצטרכו יותר אנרגיה, מה שאומר שנוכל לרדת במשקל. האמנם?
ובכן, היו כמה מחקרים שבחנו את התופעה, וניסו לראות האם ישנם הבדלים בצריכת האנרגיה בין נבדקים שמבצעים מטלות מורכבות שדורשות חשיבה מתוחכמת, לנבדקים שמבצעים פעולות פשוטות ש”לא דורשות מהם לחשוב”. מסתבר, שהתשובה חיובית! אצל הנבדקים שביצעו את המשימות המאתגרות שדרשו חשיבה מאומצת נצפתה צריכת סוכר גבוהה יותר מאשר הנבדקים האחרים. חדשות מרגשות ממש, לא? ובכן, לא בדיוק, מאחר שההפרש בצריכת הסוכר היה יחסית קטן, והחוקרים משערים שעל ידי חשיבה מאומצת יומיומית ניתן להוריד במצטבר רק כמה עשרות קלוריות.
אם כן, אני בטוח שרבים מכם היו שמחים למלא סודוקו, להרכיב פאזלים, לפצח חידות או לפתור תרגילים מורכבים במתמטיקה כדי לשרוף קלוריות, אך נראה שזו לא דרך יעילה במיוחד להוריד במשקל, בוודאי לא בהשוואה לפעילות גופנית ולשינוי הרגלי התזונה.
