במשך שנים רבות האמינו חוקרים שאיפשהו בגוף צריך להיות סימון כלשהו שיעיד על הגיל שלנו. הניחוש היה שסמן כזה לא יחזה בדיוק רב את הגיל הכרונולוגי, אלא ייתן הערכה לגיל הביולוגי שלנו, כלומר כמה הגוף שלנו באמת “זקן או צעיר”, מה שאולי יכול לעזור לנו בעתיד להילחם בהזדקנות הגוף והמוח.
במשך שנים חיפשו חוקרים מגוון רחב של גורמים ביולוגים שיכולים להעיד על הגיל. בהיותה המולקולה שבה כתובות ההוראות לתפעול נרחב של הגוף, מולקולת הדנ”א משכה הרבה תשומת לב. אך החוקר הגרמני סטיבן הורבט החליט לבחון לא את הדנ”א עצמו, אלא את האפיגנטיקה – האלמנטים שמבקרים את הדנ”א וקובעים אילו אזורים בו יהיו פעילים יותר ואילו פחות. הורבט עבד על סוג אחד של אפיגנטיקה שנקרא מתילצית דנ”א, וזיהה כ-300 נקודות בגנום, שבהינתן שהוא יודע את רמת המתילציה שם, הוא יכול לחזות את גיל הנבדק בצורה יחסית טובה.
כשהורבט רצה לפרסם את ממצאיו לראשונה הוא נדחה, עורכים ואנשי מדע אמרו לו שהממצאים שלו נראים טוב מדי בכדי להיות אמיתיים, אבל הורבט לא ויתר והוסיף עוד ועוד תוצאות שחיזקו את הממצאים שלו, וכיום הוא כבר מוכר ומוערך בקהילה המדעית. התוכנה שלו מזהה בדיוק רב מאוד את הגיל המדויק של בני אדם צעירים (בגילי 30-20), אך נותנת הערכות פחות מדויקות בגילים מבוגרים יותר, מה שמעלה את השאלה על ההבדל בין גיל כרונולוגי לגיל ביולוגי. משום שאם אכן הורבט מזהה את “הגיל הביולוגי האמיתי של הגוף”, אנחנו לומדים שאת עיקר ההבדל רואים בגיל מבוגר.
כמו שהבריאות שלנו משפיעה על תוחלת החיים שלנו, היא גם משנה את ההערכות של הורבט. כך למשל, אנשים שחלו במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון אובחנו כמבוגרים יותר מגילם האמיתי. לעתים, כמו בסרטן מתקדם, ההבדל היה מאוד חזק. לעומתם, אנשים שביצעו פעילות ספורטיבית והקפידו על תזונה בריאה אובחנו כצעירים יותר מגילם.
בסוף השבוע האחרון הטיל הורבט פצצה חדשה, כשהראה שכשחולים במחלה בבלוטת התימוס עוברים טיפול חדש הנבחן כעת בניסויים קליניים, הגיל שלהם לפי השעון של הורבט יורד משמעותית. הורבט עצמו אפילו מספר על אדם אפור שיער אחד ששערו השחיר. עם זאת, הוא מדגיש שהמחקר הוא רק בשלב הראשון של הניסויים הקלינים, ועדיין לא כדאי לקפוץ למסקנות.
כל זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, דרך עתידנית ומלחיצה לגלות עד כמה באמת אנחנו מבוגרים או צעירים. אך זוהי רק ההתחלה. הורבט פירסם השנה שעון נוסף שאמור לזהות לא פחות מאשר את תוחלת החיים הצפויה שלנו, ולהגיד לנו מתי אנחנו אמורים למות. השעון הזה עדיין הרבה פחות מדויק מהתחזיות שמספק השעון שמזהה את הגיל שלנו, אבל מי יודע, אולי עם הזמן הוא יהפוך להיות משמעותי הרבה יותר. אין ספק שלא מעט חברות ביטוח, חברות פנסיה ואפילו משרדי ממשלה ימצאו הרבה מאוד עניין בשעונים כאלה.
כמו תמיד, גם הפעם אני ממליץ לא לקפוץ רחוק עם ההשערות ולתת למדע לעשות את שלו, אבל הממצאים של הורבט מספקים לנו המון חומר מעניין למחשבה.
(צילום: תומר אפלבאום)