אני חוקר מוח, לא אפידמיולוג ולא וירולוג. אמנם יש לי קצת יותר ידע על הנגיף הזה מהאדם הממוצע, ובכל זאת, זה לא תחום המומחיות שלי, וכאשר מדובר על נושא כל כך רגיש, לא ראוי ולא נכון שאתראיין לגביו (ובגלל זה גם לא כתבתי על הקורונה בבלוג), ובטח שלא אביע דעה על הנחיות משרד הבריאות.
עצוב לי מאוד שגם במצב חירום התקשורת נדבקת לחיפוש אחרי כותרות שיביאו טראפיק במקום לחתור אחר האמת והעובדות. התקשורת צריכה להבין שיש לה אחריות ציבורית, בפרט בנושא כל כך משמעותי שמעורר סביבו פאניקה ובהלה. מי שעולה להתראיין במצב כזה נתפס כאדם עם סמכות, ולכן חשוב להביא רק אנשים שמתמחים בתחום. כמו כן, מצב חירום הוא לא הזמן לכותרות מפוצצות, להוצאה מהקשר וכו’. במצב כזה יש לתת מידע אמין ומגובה מקצועית.
ולקוראי הבלוג היקרים, במצב כזה תמיד צריך לזכור לקרוא קריאה ביקורתית, להבין מי האדם שמדבר מולכם ומה הכשרתו (ולזכור שלא כל רופא או מדען הוא מומחה לקורונה), האם ניתן להסיק מהדברים שהוא אומר את המסקנות המפוצצות שקופצות לנו לראש (או מופיעות בכותרת הראיון)? ותמיד לחשוב פעמיים.
ואחרונים חביבים, לעמיתי המדענים ואנשי תקשורת המדע, זכרו את האחריות שיש לנו כבעלי ידע, בטח במצב חירום שמעורר הרבה פאניקה. אסור לנו לתרום להפצת מידע כוזב. כדאי להשאר עם האצבע על הדופק בכל פעם שפונים אלינו בקשר לקורונה, ולא לחרוג מתחומי הידע שלנו.
מאחל לכולנו הצלחה בהתמודדות עם הנגיף, ואנא מכם, השמעו להוראות משרד הבריאות
