בני אדם הם יצורים ויזואלים, חוש הראייה הוא מרכזי מאוד בחיינו, וזה בא לידי ביטוי גם כשאנחנו מדמיינים. אם אני אבקש מכם לעצום עיניים ולדמיין את הבית שבו אתם גרים, כנראה שתעלה לכם תמונה חיה מאוד בדמיון. אלא אם כן יש לכם אפנטזיה, מה שאומר שנפגעה אצלכם היכולת לדמיין דברים באופן ויזואלי. זו אחת התופעות המסתוריות והמעניינות בעולם המוח, והיום נמקד עליה את הזרקור.
האמת היא שעד לפני עשור לא הכרנו את התופעה כלל. היא התפרסמה לראשונה במאמר משנת 2010 כשצוות אנגלי תיאר את סיפורו של אדם שיש לו “דמיון עיוור”. בעקבות המאמר, פנו אנשים נוספים לצוות המחקר וסיפרו שמאז ומעולם הם חיו עם העובדה שהם לא מסוגלים לדמיין דברים באופן ויזואלי. במאמר שפרסם הצוות חמש שנים מאוחר יותר, נטבע לראשונה המונח “אפנטזיה”. ורק בשבע השנים האחרונות החלו לחקור את התופעה מדעית.
חוסר היכולת לדמיין דברים באופן ויזואלי משפיע על ההתנהגות במגוון צורות. כאשר נתנו לאנשים עם אפנטזיה לקרוא סיפורים מפחידים, לא מדדו אצלם כמעט שום תגובת פחד. עם זאת כאשר הראו להם תמונות מפחידות, הם בהחלט פחדו. נראה שבגלל חוסר היכולת לדמיין את האירועים שאותם הם קוראים, הם לא מרגישים תחושות שאנחנו מרגישים כשאנחנו קוראים טקסטים מעוררי רגשות.
חלק לא קטן מהזכרונות שלנו הוא ויזואלי, האם אנשים עם אפנטזיה סובלים מבעיות זכרון? התשובה לא ממש ברורה. יש מחקרים שמראים שהם מדווחים על זכרונות אוטוביוגרפיים, שקשורים לחיים שלהם עצמם, פחות “עשירים וחיים” וכמו כן יש מחקרים שמצאו שהם זוכרים תמונות אחרת מאיתנו, אבל יש גם מחקרים שלא ממש מצאו הבדלים. מכיוון שהמחקר על זכרון ואפנטזיה עדיין בחיתוליו, קשה מאוד להסיק מסקנות עדיין.
האם אנשים עם אפנטזיה חולמים? מחקר שיצא לפני שנתיים טוען שהם מדווחים על פחות חלומות בהשוואה לאחרים, ופחות יכולת לשלוט בחלום ומודעות לכך שהם חולמים. כמו כן, יש ראיות שתומכות בכך שבחלומות שלהם יש פחות רגשות מוחשיים מאשר חלומות של אנשים ללא אפנטזיה.
אנחנו עדיין לא יודעים אם מדובר בתופעה תורשתית. אבל יש כאמור אנשים שמדווחים שהם חיו כל חייהם בלי היכולת לדמיין דברים באופן ויזואלי, אבל לא חשבו שזה יוצא דופן. יש, עם זאת, מטופלים שפיתחו אפנטזיה בעקבות פגיעה במוח, למשל בגלל שבץ. אצל מטופלים כאלה מזהים פגיעה למשל באונה העורפית, האזור המרכזי שאחראי לראייה, ובאונה הקודקודית, שאחראית בין היתר על השאלה “איפה כל דבר שאנחנו רואים נמצא בעולם”.
עד כמה אפנטזיה נפוצה? מאוד קשה להגדיר, משום שיש אנשים שלא מסוגלים לדמיין ויזואלית שום דבר, אבל יש כאלה שכן מסוגלים לדמיין, אבל התמונות שעולות בדמיונן מאוד בסיסיות וחסרות חיות. כך שייתכן שאפנטזיה היא ספקטרום. נסיון ראשון להבין עד כמה התופעה נפוצה מצא שבקרב סטודנטים לתואר ראשון באנגליה, עד 4% חווים פגיעה בדמיון הויזואלי, ואפנטיזה מלאה דווחה אצל 0.8% מהמשתתפים, כלומר אחד מכל 125 בני אדם. אם התוצאות האלה מדויקת, כנראה שכמה וכמה מכם שקוראים כעת את הטור הזה לא יכולים לדמיין דברים באופן ויזואלי. ייתכן שלא הבנתם שזה המצב עד היום, ייתכן שחשדתם אבל לא ידעתם איך לאפיין את זה. אנחנו מקווים שככל שהמחקר בתחום יתקדם, נדע יותר על התופעה המעניינת הזו, ואולי נלמד דרכה כיצד הדמיון שלנו עובד.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, מייקל קניגס, שרה עטיה, ותומר כהן, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות ותכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
