איך ייתכן שמילה טובה מעלה מוטיבציה יותר מבונוס כספי?

בסצינה בלתי נשכחת בסדרה “מד מן” מתרעמת פגי על כך שדון מעולם לא אומר לה תודה על העבודה שהיא עושה. דון, בתגובה, יורה את הציטוט האלמותי “בשביל זה יש כסף”. עם זאת, לא בטוח שהוא צודק. מחקרים שיצאו בשנים האחרונות מראים שלשבחים במסגרת העבודה יכולות להיות השפעות משמעותיות על התפוקה של העובדים.

שאלון שהועבר בין 2000 עובדים בארה”ב העלה ש-81% מהם יהיו מוכנים לעבוד קשה יותר אם הבוס שלהם יפגין בפניהם הערכה על כך. למרות שנראה שהעונים על השאלון מראים כמה הכרת תודה מהבוס חשובה להם, רק 10% מהם מספרים שהם מקפידים להודות לעמיתים שלהם על דברים שהם עשו בשבילם במסגרת העבודה.

אבל מה עם הגישה של דון, ש”בשביל זה יש כסף”? הרי לא מעט מקומות עבודה מציעים בונוסים כספיים לאלה שעובדים טוב. ובכן, לא מעט מחקרים השוו בין בונוס כספי להטבה שאינה כספית. בתחילת העשור הקודם יצא מאמר שבחן 51 מחקרים בנושא והגיע למסקנה שבעוד שבונוס כספי מועיל רק מדי פעם, ולעיתים אף מביא לירידה בתפוקה, לשבחים מילוליים יש אפקט חיובי משמעותי הרבה יותר על ביצועי העובד.

גם כשמשווים בין בונוס כספי לתשורה אחרת, הכסף נשאר מאחור. עובדים שקיבלו תמריץ בדמות ספל תרמי העלו את הפרודוקטיביות שלהם משמעותית יותר מעובדים שקיבלו העלאה של 20% בשכר. באופן מעניין, בקבוצה אחרת שלהם הוצעו שתי ההטבות והם נתבקשו לבחור, לא נראה הבדל בין אלה שבחרו בבונוס כספי לבין המתנה. פרופ’ דן אריאלי ועמיתיו מאינטל ומדיוק גם הראו (במחקר שנערך במפעל כאן בארץ), שאמנם הן בונוס כספי, הן בונוס מילולי והן בונוס של שובר לפיצה תמורת תפוקה יומית גבוהה מעלים ביצועים, אבל ביום שלאחר הבונוס, שבו לא הוצע בונוס נוסף, בעוד שאלה שקיבלו אמש שובר לפיצה או הכרת תודה חזרו לביצועיהם הרגילים, אלה שקיבלו בונוס כספי תפקדו משמעותית פחות טוב מביום רגיל.

זה נראה לא רציונלי, למה שנעדיף תשורה כלשהי, שאולי נאהב ואולי לא, על פני סכום כסף שנוכל לקנות בו מה שנרצה, כולל את התשורה האידאלית עבורנו? ובכן, זה קצת כמו לקבל צ’ק או מתנה ליום ההולדת (או כל אירוע מלבד אלה שבהם ההוצאות הן נושא מרכזי, כמו חתונה בישראל). מתנה מראה הרבה יותר שחשבו עלינו, וגם אם היא לא בדיוק מתאימה לצרכינו, היא מייצרת זכרון וחוויות סביבה, בעוד שהכסף פשוט נכנס לנו לחשבון ואנחנו שוכחים מקיומו. לכן הפידבק החיובי שנקבל ממתנות הוא משמעותי, גם אם מדובר במתנה קצרת טווח שנעלמת, כמו שובר לפיצה.

ומה באשר למילה טובה? הרי כאן באמת מוזר לחשוב שהיא שווה יותר מכסף שיכול לקנות לנו דברים. אבל צריך לזכור שבני אדם הם יצורים חברתיים, לאינטרקציות עם אנשים אחרים יש חשיבות מאוד גדולה בחיינו, לכן להערכה מילולית מצד האדם שאותו אנחנו צריכים להרשים במסגרת העבודה יכולה להיות השפעה אדירה, אדירה הרבה יותר מעוד כמה מאות דולרים שנכנסים לנו לחשבון. כן, זה אומר שפגי צודקת, וכמוה גם יהודית רביץ, מילה טובה אחת מיד עושה טוב, ויכולה לגרום לעובדים שלכם להיות שמחים ויעילים יותר.

אהבתם את הפוסט? תמכו בבלוג בפטריאון ועזרו לי להביא לכם עוד תכנים מעניינים.

 

לכתבה שלי בדה-מרקר

הסצינה המדוברת מ”מד מן”